מרחב תלת-ממדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ליניארי
מ התחילית ארבע קפואה בסתמי
שורה 7:
בפיזיקה הקלאסית, המרחב התלת-ממדי הוא ה"מקום" שבו מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים. לכל מאורע פיזיקלי אפשר לתת (עד כדי [[עקרון אי הוודאות]]) מקום מסוים (כלומר: אוסף [[קואורדינטות]]) במרחב. המרחב הפיזיקלי מאופיין בתכונות שאנו רגילים אליהן מניסיוננו היומיומי: הוא רציף (לפחות באופן מעשי, אם כי רציפות המרחב היא נושא שעדיין מצוי בוויכוח [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]]), הוא בעל שלושה [[ממד (פיזיקה)|ממדים]] ([[אורך]], [[רוחב]] ו[[גובה (גאומטריה)|גובה]]) יש בו מושג של [[מרחק]] ([[מטריקה]]) ואפשר לחבר בו דרכים ([[מרחב וקטורי|ליניאריות]]). על כן, מבחינה מתמטית נהוג ל[[מערכת מודל|מדל]] את המרחב הפיזיקלי כ[[מרחב אוקלידי|מרחב האוקלידי]] <math>\ \mathbb{R}^3</math> עם [[נורמה (אנליזה)|הנורמה האוקלידית]] ולתארו באמצעות [[מערכת צירים קרטזית]] תלת-ממדית.
 
בני האדם חווים את העולם כעולם תלת-ממדי. בתחילת [[המאה ה-20]], בעיקר בזכות עבודתו של [[הרמן מינקובסקי]] ופיתוח [[תורת היחסות]], הוברר שנוח יותר לתאר את המרחב כאילו הוא ארבעה ארבע-ממדי, וכולל גם את ממד ה[[זמן]]. ביסוד [[תורת המיתרים]] עומדת ההנחה שהיקום הוא בעל ממד גבוה אף יותר, כאשר הממדים הגבוהים "מכורבלים" ולא ניתן למדוד אותם ישירות. ראו גם [[ממד (פיזיקה)|ממד בפיזיקה]].
 
==מתמטיקה==