קו אורך – הבדלי גרסאות

כל קו אורך חייב לחצות את [[קו המשווה]]. מכיוון שקו המשווה הוא [[מעגל]], ניתן לחלק אותו ל-360ל־360 [[מעלה (זווית)|מעלות]]. קווי האורך נחלקים ל-24ל־24, כמספר השעות ביממה, כך שבין קו אורך אחד לשני ניתן למדוד 15° (360°/24). המרידיאן הראשי, הקרוי גם "קו האורך 0°", נקבע בעבר באופן שרירותי ועובר ב[[גריניץ'|גריניץ', לונדון]], והזמן האוניברסלי, הנמדד ביחס אליו מכונה GMT. כל 15° '''מערבה מקו האפס''' יקדים הזמן המקומי בשעה. העיר [[ניו יורק]] למשל, מרוחקת ב-60ב־60° מקו האפס בלונדון, ולכן ממוקמת ארבעה קווי אורך ממנו. לכן כאשר השעה בלונדון היא 12:00 בצהרים (בשעון חורף), תקדים השעה בניו יורק בארבע שעות ותהיה 08:00 בבוקר. כלומר, ניו יורק ממוקמת, מבחינת קווי האורך, ב- GMTב־GMT-4.

בניגוד ל[[רוחב גאוגרפי|רוחב הגאוגרפי]] שעבורו קיים קו רוחב טבעי ממנו אפשר להתחיל לספור, הוא קו המשווה (בשל היותו קו הרוחב הארוך ביותר), לא קיים קו אורך טבעי, כיוון שכל קווי האורך שווים באורכם. לכן הוצעו במהלך השנים קווי אורך שעברו במקומות שונים בעולם כקו האורך 0°. המקומות שהוצעו היו: האי [[אל יירו]] בקבוצת [[האיים הקנריים]] שבמשך שנים רבות, נחשב כמקום המערבי ביותר בעולם הידוע, [[רומא]], [[קופנהגן]], [[ירושלים]], [[סנקט פטרבורג]], [[פיזה]], [[פריז]] ו[[פילדלפיה]]. אך המקום שהיה בשימוש הרב ביותר היה [[מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ']] המצוי מזרחית ל[[לונדון]]. ואכן בשנת [[1884]] התכנסה "[[ועידת המרידיאן הבינלאומית]]" ואימצה את קו האורך העובר דרך גריניץ' כקו האורך 0°. כאשר קו האורך המצוי מצידו השני של כדור הארץ (המשלים למעגל גדול את קו האורך של גריניץ') הוא קו האורך 180°, הנקרא גם [[קו התאריך]]. שאר קווי האורך משתרעים בין 0° ל-180ל־180° מערבה לגריניץ' ([[חצי הכדור המערבי]]), ובין 0° ל-180ל־180° מזרחה לגריניץ' ([[חצי הכדור המזרחי]]).

את החלוקה הראשונית של קווי האורך ל-360ל־360° מעלות (180° ממזרח לגריניץ' ו-180ו־180° ממערב לה) נוהגים לחלק לחלוקה משנית. את הקשת שבין שני קווי אורך סמוכים נוהגים לחלק ל-60ל־60 חלקים המכונים '''דקות אורך''' והמסומנים ב-ב־'''<big>'</big>'''. את דקת האורך נוהגים לחלק ל-60ל־60 חלקים נוספים הקרויים '''שניות אורך''' והמסומנים ב-ב־'''<big>"</big>''' או לחלופין ל-10ל־10 חלקים, המציינים עשיריות דקה, ומסומנים בהתאם לשיטת הייצוג העשרונית. לפיכך "9 '43 35° הוא קו האורך 35, 43 דקות ו-9ו־9 שניות; ו-5ו־5.'27 23° E הוא קו האורך 23, 27 דקות וחצי מזרח.

את קו האורך ניתן למצוא באמצעות הפרש הזמנים בין הזמן המקומי במקום בו נמצאים לבין [[שעון גריניץ']]. כיוון שיש 24 שעות ביממה ו-360ו־360 מעלות במעגל, יוצא שהשמש מכסה 15 מעלות אורך כל שעה (360° לחלק ל-24ל־24 שעות = 15° לשעה). כך שאם [[אזור זמן|אזור הזמן]] שבו אנו נמצאים הוא שלוש שעות לפני שעון גריניץ' אזי אנו נמצאים בסביבת קו האורך 45° מעלות מזרח (3 שעות × 15° מעלות לשעה). כדי לבצע חישוב מדויק אנחנו חייבים [[שעון]] מדויק המכוון לשעון גריניץ' מצד אחד ואת האפשרות לחשב את הזמן המקומי בעזרת תצפיות על השמש או הכוכבים.

על פי ההגדרה [[השמש]] חוצה את קו האורך של מקום מסוים בדיוק באמצע הזמן בין הזריחה לשקיעה. זהו המקור למלה "'''מרידיאן'''", המציינת גם את קו האורך עצמו בשפות רבות. מרידיאן הוא מונח שמקורו במילה [[לטינית|הלטינית]] meridies. זו מורכבת משתי מילים: medius - אמצע, ו-diesו־dies - יום; "מרידייס" פירושו אפוא 'אמצע היום' או 'צהריים'. מהמלה מרידיאן נגזרו גם המילה לזמן שלפני הצהריים שבלטינית קרוי ''Ante Meridiem'' או בקיצור .a.m, והמילה לזמן אחרי הצהריים קרוי ''Post Meridiem'' או בקיצור .p.m.

חישוב קו האורך המדויק משמש הן ל[[קרטוגרפיה]] והן ל[[ניווט]]. סוגיית מציאת קו האורך הייתה אחת הסוגיות החשובות ביותר של המאות ה-17ה־17 וה-18וה־18, בשל חשיבותה הרבה לניווט ימי. הפתרון היעיל הראשון לצורך שרטוט מפות נעשה על ידי [[ג'ובאני דומניקו קאסיני]] החל ב-ב־[[1681]] בעזרת השיטה שהמציא [[גלילאו גליליי|גליליאו]] והמבוסס על ה[[ירח]]ים של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]]. הבעיה הייתה שיישום השיטה ללא [[אסטרונום]] מקצועי, ובמיוחד עבור מדידת קו האורך בלב ים, היה קשה ביותר. היא נפתרה בסופו של דבר על ידי בונה השעונים [[ג'ון הריסון]], שבנה שעון מדויק מאוד ([[כרונומטר]]) שהבטיח בכל עת הצגה מדויקת של שעון גריניץ' וניתן בעזרתו ובעזרת חישוב הזמן המקומי למצוא את קו האורך.

קוי האורך בשונה מ[[קו רוחב|קוי הרוחב]] נקבעים שרירותית, שהרי לא קיימים התחלה וסוף טבעיים לכדור הארץ. בעת העתיקה היה נהוג ל'הניח' את קו האורך 0 באמצע היישוב (הידוע אז לאדם) באמצע יבשת אסיה.{{הערה| ראה [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פ' י"א הלכה יז}}