אברהם בוצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) |
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) |
||
שורה 38:
לאחר המלחמה המשיך בוצר לשרת בחיל הים. בשנת [[1952]] הוא הועלה לדרגת [[סרן]] וקיבל את הפיקוד על ה[[קורבטה]] [[אח"י הגנה]]. באותה שנה הוא נשלח ל[[קורס מג"דים]], והמשיך לשרת כסגן המפקד של שתי [[פריגטה|פריגטות]].
באוגוסט 1953 היא בוצר סגן מפקד ה[[קורבטה]] ווג'ווד שהצטרפה לכח [[שייטת המשחתות|השייטת הגדולה]] בסיוע לנפגעי הרעש ביוון. הוא ירד עם קבוצת ימאים במזרח האי קפלוניה{{אנ|Cephalonia}} חבשו 80 פצועים
משנת [[1954]] עד שנת [[1955]] היה בוצר ראש ענף מבצעים של חיל הים.
בתפקיד זה השתתף ב[[הזירה הימית במלחמת סיני|מלחמת סיני]] והיה מפקד כוח ההשתלטות שעלה על סיפון המשחתת המצרית [[איבראהים אל-אוול]] שנכנעה. {{ש}}בשנת [[1957]] חזר להיות ראש ענף מבצעים ובשנת [[1959]] נתמנה למפקד [[אח"י יפו]]. {{ש}}
[[קובץ:CHITA BOZER ON THE AMALIA.jpg|ממוזער|250px|אל"ם אברהם בוצר קיבל את הפיקוד על [[זירת ים סוף]] מפקח על הכנת האניה 'עמליה' ב[[נמל אילת]], יוני 1967.]]
בין השנים [[1964]] ל-[[1966]] שימש כראש מחלקת כוח אדם במפקדת חיל הים. בתפקידו זה פעל להגדיל את מאגר קציני הים ולהכשיר כוח אדם מקצועי לקראת קליטתן של [[ספינת טילים|ספינות הטילים]] שנבנו בצרפת בעבור חיל הים. בין השאר החליט לפתוח
בשנת [[1966]] יצא ללמוד [[כלכלה]] ו[[מדע המדינה]] באוניברסיטה.
ב[[הזירה הימית במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]
בתקופה זו [[טביעת הצוללת דקר|טבעה הצוללת דקר]]. בוצר קיבל את הודעתו של רס"ן [[מיכאל ברקאי]] מפקד [[אח"י לויתן (צ-75)|אח"י לויתן]] הדורש להמשיך בהפעלה רגילה ואישר לה לצלול. הצלילה שעברה בשלום הוצגה כעובדה. ומפקד חיל הים [[שלמה אראל]] אישר את חידוש הצלילות לצוללות.
==מפקד חיל הים==
|