|
==תקציר העלילה==
ר'ספר יודילראשון. חסיד, המתגורר במ[[ברודי]] ל[[רוהטין]]: הגיבור הוא ר' יוצאיודל נתן זון, בעצתואיש שלתמים, אשר ידוע בפי כל כר' יודל חסיד. הוא עני מרוד, מטופל באישה ושלוש בנות שהגיעו לפרקן, אך הוא עצמו שקוע כל היום בלימוד. אשתו הנואשת פונה ל[[הרב מאפטא]], למסעוהוא שמטרתומזמן את ר' יודל ומורה לו לצאת למסע איסוף כסףתרומות לשם מציאתקיום שידוךמצוות הגון"הכנסת לבתוכלה", הבכורהכלומר, שהגיעההשאת לפרקהבתו הבכורה. הוראת הרב היא כפקודה בעיני ר' יודל מצויידוהוא במכתב מאתמציית. הרב מאפטא מצייד אותו במכתב, שפותחשאמור לפניולפתוח דלתות בפניו, ונותן לו כמה הוראות לגבי בחירת החתן המיועד. ר' יודל יוצא למסע בכיוון צפון. במסעובדרכו הוא עובר בעיירות ובקהילות היהודיות של [[גליציה המזרחית]], וחווה הרפתקאות, רובן קשות ומיעוטן נעימות, אך כל התלאות אינן מרפות את רוחו, מפניכי שהואהוא שם מבטחו בה' מבטחו. הוא מקבל תרומות וגם זוכה פעמים רבות לארוחה ולינה, בזכות המכתב של הרב, וכיוון שמנהג מתן תרומה להשאת כלה עניה מקובל ומושרש באזור נדודיו. כאשר הוא צובר 200 זהובים (הסכום המקובל הדרוש להכנסת כלה) הוא מחליט להפסיק לקבץ נדבות. הוא מתאכסן בעיר הקרובה ביותר, [[רוהטין]], ומשחרר את נטע העגלון, שהסיע אותו בעגלתו והיה לו לחבר בכל המסע מברודי לרוהטין.
במהלך שהייתו במלוןבעיר מוצא ר' יודיל שידוך עםמעולה חתןלבתו בןהבכורה. עשיריםהחתן לבתוהוא הבכורהתלמיד וחותםחכם, ואביו הוא אחד מעשירי העיר, ר' וואווי. בתחילת השידוך נוקב ר' יודל בשם הרשמי שלו: ר' יודל נתן זון. הוא אינו מביא בחשבון, שבברודי ישנו איש עשיר בשם זה בדיוק. ר' וואוי חושב שהמשתדך לו הוא אותו עשיר מברודי, ומסכים בשמחה לשידוך. ר' יודל, שאינו מודע לטעותו של וואווי, חותם על [[כתב תנאים]] (הסכם אירוסין) שהוא הרבה מעבר ליכולתו הכספית, תוך הסתמכותשהוא עלמקפיד הוראתלמלא אחר הוראותיו של הרב מאפטא.
ספר שני. מרוהטין לברודי: לאחר השלמת המשימה מתחיל ר' יודל במסע דרומה, חזרה לברודי. הפעם אין לו עגלון ועגלה, והוא עושה את דרכו ברגל וב"טרמפים" עם עגלות מזדמנות. המסע הביתה נמשך זמן רב, לא רק בגלל חוסר באמצעי תחבורה, אלא מפני שר' יודל אינו מקפיד על כיוון המסע. לעיתים הוא עולה על עגלות שאינן נוסעות דרומה, או בוחר בנתיב הליכה לא נכון. כאשר הוא מגיע סוף סוף לברודי מסתבר שכל העיר כבר יודעת על השידוך המוצלח. הדבר המוזר הוא, שלא מגיעות שום איגרות ומתנות, כמקובל, ממשפחת החתן ברוהטין למשפחת הכלה בברודי. הסיבה לכך היא הטעות בזיהוי: האיגרות והמתנות מגיעות לביתו של נתן זון העשיר, שהוא בכלל חשוך ילדים, והוא אינו מבין מדוע הן מגיעות אליו, ואינו משיב דבר לשולחים. מתרחש תהליך של חיפוש תשובות מכל הצדדים, תהליך אשר מטשטש את האמת עוד יותר. לבסוף מחליטה משפחת החתן לבוא לברודי ולערוך את החתונה, ומשפחת הכלה נכנסת לפאניקה, לקראת חשיפת מעמדה הנמוך מול משפחת החתן. ואז מתרחש [[נס]]: בנותיו של ר' יודל מוצאות אוצר במערה. הבת הבכורה נישאת ברוב הדר וגם לאחיותיה נמצאים חתנים עשירים ובני תורה. סוף טוב הכל טוב.
ר' יודיל חוזר לעירו ברגל ובעזרת עגלות האוספות אותו. המסע חזרה מתנהל ללא כל כיוון ברור ואחרי נדודים רבים מגיע ר' יודיל לביתו. השידוך של בתו לא מתקדם במשך זמן רב, עד שהחתן ופמליתו מגיעים לחתונה, ואז מתרחש [[נס]] - בנותיו מוצאות אוצר במערה, ולכל שלוש הבנות נמצא שידוך.
בנוסף לסיפור המסגרת, בו מתואר מסעו של ר' יודיל ומעשה השידוך והחתונה, משולבים ברומן עשרות סיפורים, שאותם מספרים גיבורי הרומן השונים: ר' יודיל, נטע, בעל העגלה המסיע אותו, או אחד מהאנשים שהם פוגשים בדרכם. בין הסיפורים יש גם סיפורי שידוכים, חתונה וזוגיות ומעט סיפורי בעלי חיים. בין היתר מספר הסוס "משכני" לחברו הסוס "נרוצה", את סיפור העכבר והתרנגול.
|
