יוש הלוי – הבדלי גרסאות

'''יוש (יהושע) הלוי''' ([[10 באוגוסט]] [[1925]], [[תרפ"ה|ה'תרפ"ה]] - [[24 באוגוסט]] [[2004]], [[תשס"ד|ה'תשס"ד]]) היה [[פובליציסט]] ו[[מחזאי]] [[עברית|עבריישראלי]], מחלוצי המחזאות ה[[ישראל]]ית.

הלוי היה חבר ב[[פלי"ם]] (הפלוגות הימיות של [[הפלמ"ח]]), שם פעל כשליח [[עלייה]] [[העפלה|בלתי חוקית]] ל[[ארץ ישראל]]. היה ממארגני "[[שביתת הימאים (1951)|מרד הימאים]]". הלוי, המוכר יותר בכינויו יוש, פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים. בשנות החמישים והשישים כיהן כעורך בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וכ[[עורך]] עיתון חיילי ישראל "[[במחנה]]". היה [[בעל טור]] הומוריסטי שבועי ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" וב"[[על המשמר]]".

רובזמן מחזותיומה נסבולאחר עלמרד יורדיהימאים, ים.בהיותו ביןבן עבודותיו:עשרים ושבע, כתב את המחזותהמחזה "אני רב החובל" שהועלה בשנת [[1952]] בתאטרון "[[הבימה]]" בבימויו של [[ישראל בקר]], שהייתה זו עבודת הבימוי הראשונה שלו מאז הצטרף לתיאטרון [[הבימה]]. על מחזותיו הנוספים נמנים "סנונית בחוף מיומבה", (בו בוצע לראשונה השיר הידוע -"זמר אהבה לים") וכן, "פורצי ההסגר", אותו כתב במשותף עם אשתו, שחקנית התיאטרון [[מניה הלוי]], שאף שיחקה במחזה. הלויוכן גםהיה כתבשותף אתלכתיבת הסרטה[[תסריט]] לסרט "[[דליה והמלחים]]" ([[1964]]).

בתו היא מעצבת התפאורה [[מיקי בן-כנען,מעצבת תפאורות וסופרת]].