הכנסת כלה (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תקציר העלילה: הוספת קישורים
שורה 43:
 
==תקציר העלילה==
'''ספר ראשון. מ[[ברודי]] ל[[רוהטין]]:''' הגיבור הוא ר' יודל נתן זון, איש תמים, אשר ידוע בפי כל כ"ר' יודל חסיד". הוא עני מרוד, מטופל באישה ושלוש בנות שהגיעו לפרקן. הן מורטות נוצות לפרנסת המשפחה, והוא שקוע בלימוד, מתעלם ממצוקתן. אשתו הנואשת פונה ל[[הרב מאפטא]], והוא מזמן את ר' יודל ומורה לו לצאת למסע איסוף תרומות לשם קיום מצוות "[[הכנסת כלה"]], כלומר, השאת בתו הבכורה. הוראת הרב היא כפקודה בעיני ר' יודל והוא מציית. הרב מאפטא מצייד אותו במכתב, שאמור לפתוח דלתות בפניו, ונותן לו כמה הוראות לגבי בחירת החתן המיועד. הקהילה מממנת לו [[כרכרה]] ועגלון בשם נטע, והשנים יוצאים למסע בכיוון צפון. הם עוברים הרבה הרפתקאות ותלאות, אך דבר אינו מרפה את רוחו של ר' יודל, המאמין התמים, ששם מבטחו בה'. כאשר הוא צובר 200 זהובים (הסכום המקובל הדרוש להכנסת כלה) הוא מחליט להפסיק לבקש תרומות, מתאכסן בעיר הקרובה ביותר, [[רוהטין]], ומשחרר את נטע העגלון.
 
ברוהטין מוצאמוצע רלר' יודיל [[שידוך]] מעולהמצוין לבתו: תלמיד חכם, שאביו הוא אחד מעשירי העיר, ר' וואווי. בתחילתאך תהליךפה השידוךמתחילה מוסרתסבוכת, רכיוון שר' יודל מוסר לשדכן את שמו הרשמי: ר' יודל נתן זון. זו היא תחילתה של תסבוכת, כי מתוך שהתרגל כל כך לכינויו (ר' יודל חסיד) הוא אינו זוכר, שבברודי ישנו איש עשיר בשם זה בדיוק. ר' וואוי חושב שהמשתדך לו הוא ר' יודל נתן זון העשיר, ומסכים בשמחה לשידוך. ר' יודל, שאינו מודע לטעותו של וואווי, חותם על [[כתב תנאים]] (הסכם אירוסין) שהוא הרבה מעבר ליכולתו הכספית, מפני שאחת מהוראותיו של הרב מאפטא היתה להציע לאבי חתנו בדיוק את אותו סכום שהוא מציע בהסכם האירוסיןה[[אירוסין]].
 
'''ספר שני. מרוהטין לברודי:''' לאחר השלמת המשימה מתחיל ר' יודל במסע דרומה, חזרה לברודי. הפעם הוא עושה את דרכו ברגל וב"[[טרמפים]]" עם עגלות מזדמנות. הדרך חזרה נמשכת זמן רב מהצפוי, כיוון שר' יודל מצטייר כמי שאינו נחפז לחזור. נתיבו נראה קפריזי ומזגזג. לעיתים הוא בוחר בנתיב הליכה שרירותי או עולה על עגלות שאינן נוסעות כלל לכיוון ברודי. כאשר הוא מגיע סוף סוף לביתו מסתבר שכל העיר כבר יודעת על השידוך המוצלח. הדבר המוזר הוא, שלא מגיעות שום איגרות ומתנות, כמקובל, ממשפחת החתן למשפחת הכלה. הסיבה לכך היא שהן מגיעות לביתו של נתן זון העשיר, שהוא בכלל חשוך ילדים, ואינו מבין מדוע הן מגיעות אליו. גם משפחת החתן אינה מבינה מדוע אין קשר עם משפחת הכלה. מתפתח תהליך של חיפוש תשובות משלושת הצדדים, אשר מוביל רק לבלבול גדול יותר. לבסוף מחליטה משפחת החתן פשוט לבוא לברודי ולערוך את החתונה. הדבר נודע לר' יודל ומשפחתו, והם נתקפים חרדה לקראת המפגש המשפיל, בו יתברר מצבם הכלכלי האמיתי. ואז מתרחש [[נס]]: בנותיו של ר' יודל מוצאות אוצר במערה, והמשפחה נחלצת מעוניה בדיוק לפני הגעת שיירת המחותנים העשירים לברודי. הבת הבכורה נישאת ברוב פאר וגם אחיותיה זוכות לחתנים עשירים ובני תורה.
 
==ראו גם==