מייקל מקדונל – הבדלי גרסאות

מקדונל כיהן בבית המשפט המנדטורי כ"זקן השופטים" בין השנים 1927 - [[1936]]. בתפקידו נתגלה האיש כארכי-שמרן פרו [[ערבים|ערבי]] ו[[אנטישמיות|אנטישמי]]. הוא תואר כמי ש"תיעב יהודים והיה סנוב", וכמי ש"שילב באישיותו תחושת תיעוב חזקה כלפי היהודים עם סנוביזם מעמדי אנגלי". מערכת המשפט בארץ ישראל בתקופת המנדט הייתה, בהתאם לנהוג ב[[בריטניה]], נבדלת מן השלטון הכללי ובלתי תלויה בו. בתחושת אי תלות זו ראה עצמו מקדונל חופשי שלא להסתיר את שנאתו ל[[יהודי|יהודים]]. דוגמה לכך היא פסק דינו במשפט "היועץ המשפטי נגד רובשוב". [[זלמן שזר|זלמן רובשוב]] הואשם ב[[פקודת בזיון בית המשפט|בזיון בית המשפט]] עקב מאמרי ביקורת על הטיה של בית המשפט שפורסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]{{הערה|{{דואר היום||פסק הדין במשפט הדבר|1930/02/28|00101}}}}. השופט מקדונל סירב להחיל לגביו פסיקה אנגלית שקבעה כי הליכי ביזיון בית המשפט צריכים להיות נדירים. מקדונל פסק כי הליכים אלו אכן נדירים ב[[אנגליה]], שם קיימת מסורת בת מאות שנים של כיבוד בית המשפט, אולם הם "חיוניים במושבות קטנות המורכבות בעיקר מאוכלוסייה צבעונית".{{הערה|1=תום שגב, '''ימי הכלניות''', 142. }}