נכה צה"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קימת -> קיימת, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 15:
חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או "אשם" לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי [[פקודת הנזיקין]], למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת התביעה להכרה), ודי בכך שהאירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי.
 
חוק הנכים והתקנות שנקבעו לפיו קובעים מסלול מיוחד להכרתו של נכה כנכה צה"ל, לקביעת דרגת נכותו ולהענקת זכויות למי שהוכר כנכה ובהתאם לדרגת נכותו. מסלול זה אינו מסלול בלעדי, וישנם נכים שנתונה בידיהם הזכות לתבוע תגמולים גם לפי חוק זה וגם לפי חוקים אחרים כגון: [[פקודת הנזיקין]] (במקרה שהדבר כרוך בעוולה נזיקית שהביאה לפגיעה), [[חוק הביטוח הלאומי]] (במקרה שמדובר בנכות המוכרת לפי חוק זה), [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] (כאשר מדובר ב[[תאונת דרכים]]) וחוקים נוספים. זכות התביעה נתונה לפעמים גם לפי מספר חוקים במקביל.
 
===הכרה בנכות ובקיומו של קשר סיבתי===
בטרם יחשב תובע כנכה צה"ל עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים. קצין התגמולים יושב באגף השיקום שב[[משרד הביטחון]], ביחידה לתביעות וקביעת זכאות, ותפקידו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל אם לאו. במקרה בו נדחתה על ידי קצין התגמולים התביעה ממשיך התובע הלאה במסלול להכרתו כמתואר להלן. כמו כן, במקרה שהתביעה נוגעת להחמרת נכות קיימת, תוך ועקב השירות צבאי, קובע קצין התגמולים את שיעור החמרת נכותו של התובע אותה יש לזקוף על חשבון שירותו הצבאי. קצין התגמולים קובע, בעיקר, אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה שאירעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי.
 
קצין התגמולים הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של תובע.
שורה 27:
לפי סעיף 31(ב) על קצין התגמולים להודיע לנכה את החלטתו מיד בדואר רשום. תקנה 2 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה-1995, על קצין התגמולים למסור החלטתו לנכה תוך 14 יום מיום ההחלטה.
 
אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של תובע כי אז עליו להודיעו על כך ולנמק את החלטתו. כמו כן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית או את פרוטוקול הוועדה הרפואית עליהן הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול, ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך ולהתיר לעורך דין/רופא מטעם הנבדק לעיין בהם). חובת ההנמקה של ההחלטה לדחיית בקשתו של תובע היא חובה חוקית מפורשת שעל קצין התגמולים לעמוד בה (להבדיל מוועדה רפואית עליה אין חובה חקוקה לנמק החלטתה). דרישה זו מקצין התגמולים מחויבת המציאות כדי למנוע חשש לשרירות לב מצדו של קצין התגמולים ועל מנת לאפשר לוועדת הערעורים להעביר תחת ביקורתה את החלטתו. קצין התגמולים וועדות רפואיות נוהגים ליתן נימוקים קצרים ביותר. במקרה של דחיית התביעה מצורפת להחלטה חוות דעת רפואית המבהירה את ההחלטה.
 
בהחלטת קצין התגמולים תצוין זכותו של התובע לערער על ההחלטה, המועד לערעור וכתובת הוועדה אליה עליו להפנות ערעורו. לעיתים כרוכה שאלת ההכרה בנכותו של תובע בשאלות רפואיות שאין קצין התגמולים יכול לענות עליהן בעצמו (שכן מדובר בגוף מנהלי/משפטי). במקרה כזה יכול קצין התגמולים לפנות למומחה רפואי חיצוני שייעץ לו בעניין זה.
 
כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה היא גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד. ערעור על החלטה זו יש להגיש באותו האופן בו מערערים על החלטת קצין התגמולים.
שורה 44:
הגוף הרשמי המטפל בנכי צה"ל הוא אגף השיקום במשרד הביטחון, שפיתח מערכת ענפה של שירותים, בנוסף לטיפול ה[[רפואה|רפואי]]. זאת עקב המספר הרב של הנפגעים, והמצב הביטחוני המיוחד בו שרויה המדינה עד היום, כמו גם הרצון להעניק לנפגע את המיטב שניתן לתת.
 
נכון לשנת [[2016]], האגף מטפל בכ-105-110105–110 אלף נפגעים הנחלקים לשלושה סוגים עיקריים:
* כ-35,000 בעלי דרגת נכות של 20 אחוזים ומעלה הזכאים לקיצבה חודשית והטבות על פי חוק הנכים, התקנות על פיו והוראות אגף השיקום.
* כ-36,000 בעלי דרגת נכות של 10–19 אחוזים המקבלים מענק חד פעמי או תגמול חודשי, תלוי מתי הוכרו כנכים. החל משנת [[1996]] הכרה כנכה בדרגה זו מזכה במענק חד-פעמי בלבד, מי שהוכר לפני כן זכאי לתגמול חודשי.
* כ-37,000 בעלי דרגת נכות של 0-90–9 אחוזים המקבלים תגמול חודשי של כ-45 ש"ח על כל אחוז.
 
תקציב האגף לשנת [[2017]] עומד על 5 מיליארד ש"ח,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2017_2018/MINISTERIESBUDGET/Safety/DocLib/MisradHabitachon_Prop.pdf|הכותב=|כותרת=הצעת התקציב של משרד הביטחון (נושאים לא מסווגים) - עמודים 69 ו-78|אתר=|תאריך=}}}}, שכולל את הטיפול בנכים יוצאי מערכת הביטחון, לוחמי [[צבא דרום לבנון|צד"ל]] ויוצאי [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות]]; הטיפול במשפחות השכולות, והנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל (תקציב אגף הנכים בלבד כ-3.4 מיליארד ש"ח). סכומים אלה משמשים לתשלום תגמולים והטבות שונות כגון מימון תרופות וטיפולים רפואיים לנכים, מימון רכב לנכים קשים, מימון מטפלים צמודים, מימון מענקי דיור לנכים ומשפחות שכולות, מימון [[שיקום מקצועי]] ועוד הטבות הקבועות בהוראות אגף נכים ואגף משפחות שכולות.
 
==ארגון נכי צה"ל ==
שורה 60:
 
==נכי צה"ל בחברה הישראלית==
מעמדם של נכי צה"ל שונה ממעמדם של [[נכה|נכים]] אחרים, ולו רק בשל העובדה כי פגיעתם נגרמה עקב השירות למען ביטחון המדינה. בכך מכירה המדינה כי לה חוב [[מוסר]]י כלפי מי שבריאותם נפגעה למען ההגנה עליה. תפיסה זו התגבשה עוד לפני קום [[מדינת ישראל]] ונדונה בוועדות של [[הסוכנות היהודית]] בדצמבר [[1947]]. עם הקמת המוסדות הרשמיים התמסדה הפעילות למען נפגעי הקרבות, מעמדם נקבע בחוק ולצורך הטיפול בהם הוקם אגף מיוחד במשרד הביטחון - אגף השיקום. במהלך השנים הורחבה הגדרת הזכאות, ונוספו לה גם נפגעים של [[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]], [[משטרת ישראל]], [[שירות בתי הסוהר]] ו[[משמר הכנסת]], וכן נכי המחתרות מלפני קום המדינה.
 
כאשר הציג [[ראש ממשלת ישראל]], [[דוד בן-גוריון]] את חוק הנכים אמר:
:"מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום לנכי המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות. תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימתקיימת לכל חייל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי. איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה! אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".{{הערה|דברי הכנסת 2 (תש"ט) 1572}}
הצעת חוק נוספת בחתימת דוד בן-גוריון מיום 14 במרץ 1950 תיקנה את חוק הנכים והוסיפה לחוק חיילים אשר מחלתם הוחמרה עקב השירות.
 
שורה 76:
==לקריאה נוספת==
* מיכל שמואלי־חזון, דליה בדש־שץ, '''מסע אל הניצחון: סיפורם של 21 ספורטאים פצועי צה"ל''', [[הוצאת מודן]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 2017.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נכה צה"ל}}