תוכנית ספדיה – הבדלי גרסאות

עוד נטען נגד התוכנית שהיא תעודד [[פרבור]] ועל ידי כך תגרום לבעיות המיוחסות לפרבור כגון החלשת מרכז ירושלים ומעמדן של חנויות קטנות ושווקים לטובת [[מרכז קניות|קניונים]] מחוץ לעיר, ייקור ההוצאות הציבוריות והפרטיות לתחזוקת מערכות [[תשתית]], הגדלת התלות בנסיעה ב[[מכונית|רכב פרטי]] אשר תוסיף ל[[עומס תנועה|עומסי תנועה]], [[תאונות דרכים]], ו[[זיהום אוויר]], פגיעה בשוויוניות של קבוצות ללא יכולת תחבורה פרטית, הפקעת המרחב הציבורי לטובת כבישים ומכוניות והקטנת הכדאיות הכלכלית של תפעול [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בגלל הקטנת צפיפות המגורים. המתנגדים לתוכנית טוענים כי העירייה מתעלמת מהבעיות במרכז העיר המצריך טיפול דחוף על מנת שלא יצאו ממנו תושבים, וכי הדרך להגדלת האוכלוסייה של העיר אינה הרחבת שטחה אלא עיבוי מרכזה וטיפוחו, במיוחד לאור הפוטנציאל בפרויקט [[הרכבת הקלה בירושלים]] הנבנה בתקופה זו. כתוספת מדגישים המתנגדים כי הפרויקט רחב ההיקף יגזול כספים ותשומת לב הנדרשים לשם טיפול במרכז העיר ובשכונות החלשות. על מנת להוכיח טענה זו יזמה מקימת קואליציתקואליציית הארגונים למען ירושלים "[[ירושלים בת קימא]]", [[נעמי צור]], בדיקה של עתודות הקרקע בעיר, אשר הוכיחה כי ניתן להוסיף את כל יחידות הדיור הנדרשות בתוך תחומי העיר.

ב-[[24 בנובמבר]] 2006 הודיע ראש עיריית ירושלים [[אורי לופוליאנסקי]] כי הוא מסיר את תמיכתו מהתוכנית, ומתכוון לקדם במקומה תוכניות בנייה בירושלים עצמה, בשיתוף עם הגופים הירוקים. לופוליאנסקי אף כתב זאת במכתב רשמי ל[[רם בלינקוב]] - מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, וב- [[29 בינואר]] [[2007]] פורסם דו"ח של המתכנן תומר גוטהלף, אשר מונה על ידי מינהל התכנון, וקבע כי ישנן מספיק עתודות קרקע חלופיות בירושלים, ואין צורך לממש את התוכנית.