הבדלים בין גרסאות בדף "קרן קיימת לישראל"

מ
יפוי -> ייפוי, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
מ (הוספת קישור לעולם הבא)
מ (יפוי -> ייפוי, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
{{מפנה|קק"ל}}
{{חברה מסחרית
|שם=קרן קיימת לישראל
|שליטה בחברה= [[ההסתדרות הציונית]]
|בעלות=
|אנשי מפתח=[[דני עטר]] יושב ראש
|ענפי תעשייה=[[נדל"ן]]
|מוצרים עיקריים=
[[קובץ:Kupsa kchula 2006.jpg|שמאל|ממוזער|230px|"הקופסה הכחולה", 2006]]
[[קובץ:Hoqara.jpg|שמאל|ממוזער|230px|תעודת הוקרה שניתנה ליחיאל אוני מהעיירה [[ורבה (מחוז רובנו)|ורבה]] בפולין, בשנת [[1937]] לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל.]]
'''קרן קיימת לישראל''' ('''קק"ל''') היא [[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|מספר תאגיד 520020314}}. נוסדה כארגון [[ציונות|ציוני]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית]] ב־[[1901]] כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית [[קרקע]]ות ב[[ארץ ישראל]] והכשרתן להתיישבות [[יהודים|יהודית]]. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפויייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
 
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
 
==שם==
מקור השם "הקרן הקיימת" הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא"{{הערה|{{משנה|פאה|א|א}}}} בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם ב[[עולם הבא]]. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}} או בלועזית: ה"נאציונאל פונד".
 
==היסטוריה==
=== מבנה והנהלה ===
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קיימת לישראל"{{הערה|שם=קליינמאן|{{המליץ|משה קליינמאן|מאספת ציונים|1901/05/14|00101}}}} - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. הקרן הקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]].
 
התורם הראשון לקרן הקיימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני. בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד.
 
בשנת 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין הקרן הקיימת ב[[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דואר היום||טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל|1929/04/28|00114}}}}.
 
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל לקרן הקיימת]]
 
בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו [[מינהל מקרקעי ישראל]] מנהל גם הקרקעות של קק"ל{{הערה|שם=אמנה|[http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}} ונקבע כי לקרן הקיימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. [[זרח ורהפטיג]] הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד {{ציטוטון|אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי ... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל}}{{הערה|דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920}}. כן ייעדה האמנה לקק"ל תפקיד של פיתוח אדמות ארץ ישראל וייעורן והסברה חינוכית-ציונית.
 
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה.
 
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל הנוכחי, לאחר הוספת הצבע החום לסמל]]
פעילות גיוס תרומות לקרן הקיימת התפרסה על פני כל העולם. בפברואר 1916 גויסו 34,378 מרק, מהם מעל 40% היו מ[[צפון אמריקה]], 20.5% מהאימפריה האוסטרית, 15.5% מהאימפריה הרוסית, 8.3% מגרמניה, 6.7% מדרום אפריקה, 5.6% מ[[הולנד]] וסכומים קטנים מ[[אנגליה]], [[דנמרק]], סלוניקי, שווייץ ו[[בלגיה]]{{הערה|{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/03/14|00202}}}}{{הערה|ראו חודש נוסף: {{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי לירח יוני|1916/07/13|00201}}}}. כספים נאספו גם ב[[רומניה]]{{הערה|{{הצפירה||הציונות ברומניה|1916/05/29|00206}}}}.
 
במקומות שונים התקיימו יוזמות שונות לגיוס כספים. יוזמה אחת הייתה קיום "יום פרחים" שהייתה שיטה ידועה לגיוס כספים באותה תקופה, שבו הפעילים מכרו פרחים והרווחים הועברו למטרת צדקה{{הערה|{{הצפירה||בציונות (יום הפרחים לטובת הקה"ק בבלגיה)|1914/06/08|00307}}}}{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מחוץ לארץ|1914/06/22|00205}}{{ש}}{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/08/15|00203}}}}. יוזמה נוספת הייתה קיום "שבוע ארץ ישראל" לתעמולה אינטנסיבית וגיוס כספים{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל|1919/10/06|00202}}}}.
 
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח [[פניקס, וינה]], על פיה נציגויות הקרן הקיימת באירופה פעלו גם כוסנויות ביטוח עבור החברה, תמורת עמלה{{הערה|{{דואר היום||לבנין הארץ|1924/08/08|00201}}}}{{הערה|שם=אונגרפלד26|{{הצפירה|מ. אונגרפלד|מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת|1926/12/31|00501}}}}. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקרן הקיימת פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים{{הערה|{{דואר היום||ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות|1929/07/22|00301}}}}. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקרן הקיימת למעל 12% מפוליסות החברה{{הערה|שם=מאזן32}}. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%{{הערה|{{דבר||מעולם האחריות|1934/11/20|00600}}}}. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים{{הערה|{{דואר היום||חוזה הקהק"ל וחברת פניקס|1928/03/05|00201}}}} ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות{{הערה|שם=מאזן32|{{דואר היום||מעולם האחריות|1933/09/12|00300}}}}. קריסת חברת פניקס בשנת 1936 הביאה את מנהלי הקרן הקיימת במבוכה והועלו נגדה האשמות על קבלת כספים באופן בלתי ראוי מהחברה{{הערה|{{דואר היום||במי תמכה "פניקס"|1936/04/30|00506}}}}. הקרן הקיימת הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס"|1936/05/01|00108}}}}.
 
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]
עיקר פעילותה של הקרן הקיימת בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
 
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "[[הכשרת היישוב]]" בראשות [[יהושע חנקין]] הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של [[יוסף ויץ]] כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע ה[[ערבי]]ם. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו [[הרי יהודה]], [[הגליל]] המערבי, [[עמק החולה]] ובדרום [[הנגב]]. בשנים 1921-19331921–1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-19351934–1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל{{הערה|שם=גרנובסקי|ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה}}. לפי מנכ"ל הקרן הקיימת [[אברהם גרנות]] מעל למחצית השטח שרכשה הקרן הקיימת עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מ[[פלאח]]ים שעיבדו אותה בעצמם{{הערה| Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952}}.
 
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-19361936–1939]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ.
 
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|{{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}.
|-
|עד 1914
|
|16,366
|
|5,997
|22,363
|[[מרשם המקרקעין]] לא פעל במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] והממשל הצבאי הבריטי
|-
|1921
|18,459
|90,820
|(44.7% ב-1922-19231922–1923)
|-
|1924
|2,124,599
|רכישה של אדמות כפרים נטושים מ[[רשות הפיתוח|מנהל הפיתוח]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|1950
|1,271,734
===שמירת שבת===
במשך השנים דרשה הקרן הקיימת שלא ייעשה בנכסיה מלאכה ב[[שבת]]. כל חוכר מידי הקרן הקיימת נדרש לחתום על סעיף 8 שקבע:
:"על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בניין ומלאכה בנכסיה בימי שבת וחגי ישראל".
בשנות ה-60 דרש [[עוזי ארנן]] לבטל את הסעיף והשופטת [[מרים בן פורת]] קבעה שהסעיף בטל. בערעור לבית המשפט העליון נתקבלה פשרה שקבעה שפירוש המילה "מלאכה" הוא: "ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ופרהסיה"{{הערה|{{דבר||יתוקן "סעיף השבת" בחוזי השכירות של הקהק"ל|1968/12/01|00404}}}}.
 
==סמל קק"ל==
סמל הקרן הקיימת לישראל עבר מספר שינויים לאורך השנים. בתחילה עוצב בשחור לבן עם פסים היורדים מטה באלכסון ומזכירים תלמים בשדה ומסמלים את הקשר בין הקק"ל לקרקע, ולאחר מכן עוצב עם שלושה פסים בלבד שמסמלים גם את האדמה עם הקשר לצורת מפת ארץ ישראל.
 
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות.
[[קובץ:Symbols of KKL.svg|מרכז|500px|שינויים בסמל קק"ל במהלך השנים]]
 
== מצבה הכספי ==
{{עדכון|נושא=ישראל}}
החל בשנת 2014 הקרן מגישה [[דוחות כספיים]] ל[[רשם ההקדשות]], מאחר שמעמדה שונה ל[[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = נמרוד בוסו|כתובת = http://www.themarker.com/realestate/1.2678467|כותרת = היסטוריה בקק"ל: חושפת לראשונה דו"חות כספיים - ההון, שווי הקרקעות והשכר|תאריך = 7 ביולי 2015|מידע נוסף = אתר דה מרקר}}}}}}.
 
=== הכנסות ונכסים ===
על פי דו"ח זה בשנת 2014 הסתכמו הכנסות קק"ל ב-2.4 מיליארד שקל, רוב הסכום - 2.1 מיליארד שקלים היו ממכירת קרקעות. בשנת 2013 היו הכנסות הקרן ממכירת קרקעות 1.7 מיליארד שקל. ההכנסה מתרומות ב-2014 הייתה כ-134 מיליון שקל מהם 76.6 מיליונים מצפון אמריקה לעומת 126 מיליון שקל בשנת 2013. שווי קרקעות קק"ל בסוף שנת 2014 היה כ-8 מיליארד שקל והיא החזיקה ב-270 מיליון שקל מזומנים בקופתה ו[[נייר ערך|ניירות ערך]] בשווי 1.5 מיליארד שקל{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4677343,00.html|כותרת = הכנסות קק"ל ב-2014: 2.4 מיליארד שקל|תאריך = 7 ביולי 2015}}}}.
 
מבחינת דיווח חשבונאי נחלקים נכסי הנדל"ן של הקרן הקיימת לשתי קבוצות:{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שלומי שוב|כתובת = http://www.themarker.com/markets/ifrs/1.2684904|כותרת = אימפריית נדל"ן רווחית או מלכ"ר הפטור ממס: מה חושפים דו"חות קק"ל?}}}}
* כ-2.6 מיליון דונם הם קרקעות הרשומות על שם הקרן ומנוהלות בידי רשות מקרקעי ישראל, הקרן הקיימת מקבלת את דמי החכירה שגובה רשות המקרקעין ומשלמת לרשות המקרקעין את עלויות הפיתוח.
 
* 40 אלף דונם מוחזקים בנאמנות על ידי חברת [[הימנותא]] שבבעלות מלאה של הקרן הקיימת רוב הנכסים הללו מושכרים לתקופות קצרות.
 
=== הוצאות ===
ההוצאה המרכזית של הקרן הקיימת היא תשלומים לרשות מקרקעי ישראל שהסתכמו ב 1.26 מיליארד שקל:
{| class="wikitable"
!סעיף הוצאה
 
==== חינוך וקהילה ====
ההשקעה בחינוך בשנת 2014 עמדה על כ-81 מיליון שקל ו65.5 מיליון שקלים הוצאו ל"קשרי קהילה וחברה", סעיף בו חל גידול של 10 מיליון שקלים בהשוואה לשנת 2013.
 
===== שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים =====
 
===דוח מבקר המדינה 2017===
ב[[דו"ח מבקר המדינה]] שהוגש ב-[[2017]] נקבע כי "החלטות התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות" וכי קיים "ליקוי מהותי בניהול ובבקרה בקק"ל".{{הערה|{{הארץ|טלי חרותי-סובר|בין חוסר תשומת לב לריקבון: כך עשו בכירי קק"ל שימוש במאות מיליוני שקלים כאילו היו שלהם|1.3276384|18 בינואר 2017}}}}.
 
בפרק מתוך דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם במרץ 2017, נמתחה ביקורת על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל מ-1991 שהוגדר חשאי ולא חוקי, במסגרתו העבירה המדינה 51 אלף דונם של קרקעות בגלילי בתמורה לחובות בשווי מיליארדים. משרד מבקר המדינה קובע כי הוא "רואה בחומרה את אופן פעילותן האמור של קק"ל ושל המדינה בנושא" וכי פעילותן הייתה "בניגוד לסדרי מנהל תקינים".
* [[שלמה שבא]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=34&source=135 הרצל נזעק לקונגרס והקרן הוקמה], '''[[עת-מול]]''' 99, 1991, באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* [http://www.greenwin.kkl.org.il חלון ירוק] - אתר של האגף לחינוך ולנוער של קק"ל המיועד לבני נוער
* {{ynet|רונית סבירסקי|כל הקופה: בעקבות הקופסה הכחולה וספרי הזהב|4173611|10 בינואר 2012}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=nU514poM22Q קול האדמה - כינוס של קק"ל] ב[[ירושלים]], [[יומני כרמל]] אוקטובר 1949
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=bsABH7dX17M&feature=em-uploademail קול האדמה - כינוס של קק"ל], [[יומני כרמל]] ספטמבר 1950
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=7JPbUGc6Q_0#t=46 יום קק"ל], מצעד ב[[חדרה]]. [[יומני כרמל]] אפריל 1951 <small><small>(התחלה 0:46)</small></small>
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=tl82753EQyI#t=115 כינוס 50 שנה לקק"ל], [[יומני כרמל]] אוגוסט 1951 <small><small>(התחלה 1:55)</small></small>
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=-SWR6OA-GM8&feature=em-uploademail הוועידה הארצית הט"ז של קק"ל], [[יומני כרמל]] 1952
*[http://www.kkl.org.il/files/forests/forest_magazine/14/Fried_and_Biger.pdf יורם פריד וגדעון ביגר, הייעור הביטחוני בשנות ה-50, קק"ל גיליון 14 ,מרץ 2015]
 
* [[שחר אילן]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710015,00.html עסקת הענק האפלה בין המדינה לקק"ל: אף אחד לא יודע מי חייב למי ובכמה מיליארדים מדובר], באתר [[כלכליסט]], 21 במרץ 2017
 
; מחקרים
* {{קתדרה|[[גדעון ביגר]] ונילי ליפשיץ|הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי|85.3|85, אוקטובר 1997}}
* {{קתדרה|[[יוסי כץ (גאוגרף היסטורי)|יוסי כץ]]|גאולת קרקעות מסוג חדש: מפעלי רכישות קרקע מיוחדים של 'קרן קימת לישראל' בשלהי תקופת המנדט|104.5|104, יוני 2002, עמ' 148-127}}
13,379

עריכות