פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לספרייה לאומית
בנאום ההמלכה שלו בפני הפרלמנט הדגיש ג'ורג' כי הוא נולד וחונך בבריטניה, ומפאר את שמה. היה לו חשוב לציין כי הוא מתנתק מאבותיו הגרמנים, שהרגישו מקורבים יותר ל[[ממלכת הנובר]] מאשר לבריטניה.
 
אף על פי שעלייתו לשלטון התקבלה בברכה על ידי הפוליטיקאים מכל גוני הקשת הפוליטית, שנת מלכותו הראשונה עמדה בסימן של חוסר יציבות פוליטית, שנבעה בעיקר על המחלוקות שנסובו על [[מלחמת שבע השנים]]. ג'ורג' גם נתפס כאוהד של [[המפלגה הטורית]], מה שגרם לגינויו בידי ה[[המפלגה הוויגית|וויגים]] כ[[אוטוקרט]]. בעת עלייתו לשלטון הניבו אדמות הכתר הכנסות מועטות בלבד. רוב הכנסות המדינה הגיעו ממסים ומהיטלים. ג'ורג' העביר את השליטה על נכסי הכתר לפרלמנט, בתמורה לכך שהם יממנו את משק הבית שלו ואת הוצאותיו. הטענות על כך שהוא השתמש בכסף לשוחד וכדי לחלק מתנות למקורביו, הופרכו על ידי ההיסטוריונים. חובותיו של המלך, שהסתכמו ב-3 מיליון ליש"ט לאורך כל תקופת מלכותו, שולמו על ידי הפרלמנט ורשימת מקבלי הקצבאות גדלה מעת לעת. ג'ורג' העניק סיוע ל[[האקדמיה המלכותית לאמנויות|אקדמיה המלכותית לאמנויות]] מכספו הפרטי ותרם יותר ממחצית מהכנסותיו לצדקה. מבין רכישות יצירות האומנות שלו בולטים הציורים "שיעור המוזיקה" של הצייר ה[[הולנד]]י [[יאן ורמיר]] וסדרת ציורים של הצייר האיטלקי קאנלטו (Canaletto), אך יותר מכל היה ידוע ג'ורג' כאספן של ספרים. ספריית המלך הייתה פתוחה בפני חוקרים והייתה בסיס לספרייהל[[ספרייה לאומית]] חדשה.
 
במאי [[1762]] ממשלתו הוויגית של הדוכס מניוקאסל הוחלפה בממשלה טורית בראשותו של הלורד ביוט הסקוטי. מתנגדיו של ביוט פעלו נגדו על ידי הפצת השמועות שהוא ניהל רומן עם אמו של המלך, ועל ידי ניצול של דעות קדומות כנגד הסקוטים. חבר הפרלמנט [[ג'ון וילקס]] פרסם את המאמר "צפון בריטניה" (The North Briton) בו השמיץ והסית נגד ביוט ושריו. וילקס נעצר בסופו של דבר באשמת הוצאת דיבה, אך נמלט לצרפת והודח מבית הנבחרים. הוא נשפט בהיעדרו ונמצא אשם בהוצאת דיבה ובכפירה. ב-[[1763]] לאחר שנחתם [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]] שסיים את המלחמה, התפטר לורד ביוט וסלל בכך את הדרך לחזרתם של הוויגים תחת הנהגתו של ג'ורג' גרנביל (Grenville) לממשלה.
284,727

עריכות