הסכם העברה – הבדלי גרסאות

פעילות ההעברה עוררה מחלוקת ב[[היישוב|יישוב]] ובקרב יהדות התפוצות, הן בשל הצורך במגע עם שלטונות גרמניה הנאצית שהיו מוקצים בעיני אנשי היישוב באותה תקופה, מגע שעורר שאלות מוסריות של שיתוף פעולה עם הצורר, וכן היות שההסכם שבר באופן מעשי את החרם שניסו יהודי ארצות הברית להטיל על רכישת תוצרת גרמנית, ההתנגדות התרכזה בעיקר בקרב חלק מהחוגים ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]] (שיוצגו בעיקר על ידי [[אבא אחימאיר]]), על מנת למתן את הביקורת רכש סם כהן חלק מהבעלות על העיתון [[דואר היום]], בטאון הרוויזיוניסטים, וכך היה בעל השפעה על הכתוב בעיתון.

ב-16 ביוני 1933 פרסם "[[חזית העם]]" מאמר שבו האשים כי כבודו, זכויותיו, ביטחונו ומעמדו בעולם של העם העברי "נמכרו להיטלר בעד בצע כסף ואתנן" והצהיר כי העם היהודי "יֵדע להגיב על הנבלה הזאת". העיתון הזכיר אישים שעסקו בהסכם ובהם גם את [[חיים ארלוזורוב]], שכיהן כראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]] והיה בין מנהלי המשא ומתן עם הגרמנים. בערבו של אותו יום [[רצח ארלוזורוב|נרצח ארלוזורוב]] כשטייל עם אשתו על חוף ימה של תל אביב.{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', א, 1, עמ' 24.}}

 

כתוצאה מהמחלוקת החליט הקונגרס הציוני ה-19 ב-1935: 'כדי להמריץ את המשכת עליתם של יהודי גרמניה לארץ ישראל מטיל הקונגרס על ההנהלה לקבל תחת פיקוחה את כל פעולות העברה'. ימים אחדים לאחר מכן קיבלה מועצת הסוכנות היהודית החלטה דומה. שאלת המוסריות של הסכם ההעברה חזרה ועלתה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], כאשר נחתם [[הסכם השילומים]] עם גרמניה.