איש המרלבורו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 5:
בשנות ה-50 עלתה המודעות ל[[סרטן הריאה|סרטן הריאות]] הנגרם מעישון וחלה צניחה במכירות הסיגריות. חברת מרלבורו, ששיווקה את מוצריה כבטוחים בזכות הפילטרים, ניסתה להרגיע את חששות לקוחותיה. עם זאת, החברה ייצגה נשיות ולכן לא הצליחה לקרוץ לקהל הגברי. הפתרון של חברת מרלבורו היה לשנות את תדמית החברה לחלוטין בעזרת שינוי הפרזנטורים, מנשים עדינות לבוקרים מחוספסים וקשוחים שסוסיהם לצדם. לדוגמה, דמות האשה לא הוצגה עוד כמעשנת פוטנציאלית של הסיגריה. במקום זאת, היא ישבה בבר ושרה את שיר המרלבורו לגבר אותו היא מנסה לפתות.
פרסומות איש המרלבורו חגגו את האפשרות ל[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]], אוטונומיה והסתמכות עצמית. עקרונות אלו נתנו למעשנים הצדקה להמשיך לעשן ולתעשיית הסיגריות דרך להתמודד עם העדויות שנגעו לנזק הבריאותי בעישון. אנשי המרלבורו היו סמלי הערצה לגברים ונשים כאחד, הם ייצגו אדם שעובד עם הידיים ובנה את עצמו מלמטה. בדרך זו יכלו אנשי המרלבורו לתת לצופים תחושת ייצוג של אינדיבידואליות של אדם אחד נגד כל העולם
Joan L. Bottorff|שם=From the Physician
to the Marlboro Man:
שורה 11:
and Cigarette
Advertising in
America, 1946–1964|כתב עת=Men and Masculinities|כרך=15|עמ=527-528, 536|שנת הוצאה=2012}}
ארבעה מתוך 'אנשי המרלבורו', ויין מקלארן, דייוויד מקלין, אריק לוסון ודייויד מילר, נפטרו מסרטן הריאות שנגרם עקב ה[[עישון]] הרב. בסרט [[תודה שעישנתם]] בבימויו של [[ג'ייסון רייטמן]] מוצגת דמות נוספת של איש המרלבורו, גם הוא חולה סרטן סופני, אשר מככב בקמפיין נגד עישון.
| |||