פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
* מה[[משנה]] {{ציטוטון|...סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג - מותר, ו'''אם מזיד - אסור'''|[[מסכת תרומות]], פרק ה', ט'}}. עולה שכאשר נופלת תרומה (האסורה באכילה) ומתערבת בהיתר מתוך כוונה לבטל את התרומה בהיתר, התערובת אסורה באכילה לכל אדם מלבד לכהן.
 
* ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובאת מחלוקת תנאים ביחס לאגוזי פרך של ערלה (שאינם בטלים<ref>{{הערה|מפני שהם נחשבים ל[[דבר חשוב]], הנמנה בין ה[[:קטגוריה:דברים שאינם בטלים|איסורים שאינם בטלים]].</ref>}} אפילו באלף כל עוד הם שלמים) שנפלו בשוגג לתוך אגוזי היתר ונבקעו שם, האם הם בטלים<ref>{{הערה|נחלקו לגבי דין התערובת במקרה שביטול האגוזים נעשה בשוגג: לר"מ ורבי יהודה התערובת אסורה - שגזרו שוגג אטו מזיד, לרבי יוסי ור' שמעון התערובת מותרת.</ref>}}. ולכל הדעות אם הדבר [[מזיד|נעשה במתכוון]], מתוך כוונה לבטלם, התערובת אסורה: {{ציטוטון|נפלו ונתפצעו: אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו, דברי ר"מ ורבי יהודה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים: בשוגג יעלו במזיד לא יעלו.|{{תלמוד בבלי| גיטין|נד|ב}}}}.
 
===מקורות למקרים שמותר לבטל איסור לכתחילה===
 
* במקור נוסף בתלמוד הבבלי<ref>{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|ד|ב}}</ref>}}, העוסק בעצים שנשרו מהדקל ביום טוב, שעליהם חל דין [[מוקצה]] ואסור להסיק אותם ביום טוב, מובא דיון האם מותר לערב עצים שאינם מוקצים עם עצי המוקצה כדי לבטלם ברוב, ומסקנת הגמרא שם היא שהואיל ואיסור מוקצה הוא [[מדברי חכמים]], הדבר מותר: {{ציטוטון|והא קא מבטל איסורא לכתחלה, ותנן "אין מבטלין איסור לכתחלה"? - הני מילי בדאורייתא אבל '''בדרבנן מבטלין'''}} .
 
* מקור נוסף להיתר ביטול איסור מדברי חכמים לכתחילה מובא ב[[מסכת בכורות]] ביחס ל[[הפרשת חלה]] ב[[חוץ לארץ]]: {{ציטוטון|אמר שמואל: '''תרומת חוצה לארץ''' בטילה ברוב. רבה '''מבטלה''' ברוב ואוכל לה בימי טומאתו.|{{תלמוד בבלי|בכורות|כז|א}}}}.
 
== תוקף האיסור ==
ב[[מסכת חולין]]<ref>{{הערה|{{תלמוד בבלי|חולין|צח}}.</ref>}} ישנו ניסיון ללמוד מ[[איל נזיר|קרבן איל נזיר]] שניתן לבטל איסור לכתחילה, שהרי שמבשלים את הזרוע, שהיא אסורה מדאורייתא לישראל, עם שאר האיל שהוא היתר עבור ישראל.
 
סברה זו נדחתה מכיוון שלגבי קרבן איל נזיר חידשה התורה במפורש לעשות כך: {{ציטוטון|וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל}} ([[ספר במדבר]], פרק ו', פסוק י"ט), ולכן לא ניתן ללמוד ממקור זה לשאר איסורים.
 
=== הסוברים שאיסור ביטול איסורים לכתחילה הוא מהתורה ===
לדעת [[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]]<ref>{{הערה|הובא ב[[רשב"א]] ב[[תוה"ב]], ד, ג בתחילתו, וב[[ר"ן]] חולין, ז, לה: בדפיו.</ref>}} ו[[ראב"ן הירחי|ראב"ן]] בגמרא מובא שיש חידוש בתורה לגבי הזרוע של קורבן איל נזיר, שניתן לבטלה לכתחילה. אולם, מכיוון שהתורה חידשה זאת דווקא על מקרה זה, בשאר איסורים ביטול איסור לכתחילה הוא איסור מדאורייתא. אך אם נעשה הביטול במזיד, התערובת אסורה מתוקף [[קנס (הלכה)|קנס של חכמים]] (כדברי ה[[רמב"ם]] בהלכות מאכלות אסורות, טו, כה). [[דרכי תשובה]] (לה) כתב שגם לדעת הסוברים שתוקף האיסור מהתורה, הוא אינו נחשב ל[[לא תעשה|לאו]] ש[[מלקות (הלכה)|לוקים]] עליו. ה[[פרי תואר]] כתב שהדין הוא [[הלכה למשה מסיני]].
 
=== הסוברים שאיסור ביטול איסורים לכתחילה הוא מדברי חכמים ===
לדעת ה[[רשב"א]], תוקף איסור ביטול איסורים לכתחילה הוא מדברי חכמים<ref>{{הערה|{{ציטוטון|ותירצו ב'''תוספות''' דמדאורייתא מבטלין, והא דאמרינן אין מבטלין, מ'''דרבנן''' אמרינן.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#.D7.93.D7.A3_.D7.A6.D7.97_.D7.A2.D7.9E.D7.95.D7.93_.D7.91;'''רשב"א''' על חולין צח:, ד"ה והתנן.]}}.</ref>}}, וכך כתב גם ה[[ר"ן]]<ref>{{הערה|על חולין, לה: מדפי ה[[רי"ף]] .</ref>}} בשם [[תוספות]]. הם תירצו את הגמרא שהחידוש המבואר בתורה לגבי ביטול הזרוע, הוא לא עצם ההיתר לבטלה, אלא שיש מצווה לבטלה, מה שאין כן בשאר איסורים שבהם אין מצווה של ביטול איסור לכתחילה (ואפילו גנאי הוא לעושה כן).
 
גם ה[[שבתי כהן|ש"ך]]<ref>{{הערה|יורה דעה, צט, ס"ק ז.</ref>}} הביא שה[[רמ"ע מפאנו]]<ref>{{הערה|בשו"ת, סימן כז.</ref>}} סובר שתוקף האיסור מדרבנן.
 
ה[[נו"ב|נודע ביהודה]]<ref>{{הערה|כו ד"ה ועכ"פ.</ref>}} כתב שכן דעת רוב הפוסקים. כך כתבו [[גרש"ק|רבי שלמה קלוגר]]<ref>{{הערה|שו"ת אלף לך שלמה יו"ד, קמו.</ref>}}, [[ערוך השולחן]]<ref>{{הערה|יורה דעה, צט, כז.</ref>}}, ו[[תורת חסד]] (או"ח, כח, ח). הרב פפויפר<ref>{{הערה|קיצוש"ע תערובות, ח, א הערה 3.</ref>}} כתב שנראה שזו מסקנת רבותינו האחרונים.
כך פסק ה[[החת"ם סופר|חת"ס]]<ref>{{הערה|חו"מ כב ד"ה אמנם אע"ג. עיינו בדבריו על או"ח, קכט ד"ה ומ"ש פמ"ג וביו"ד שיט סוף ד"ה ועתה אחזה.</ref>}} אך הוסיף והסביר שנחלקו דווקא בתערובת לח בלח, אבל בתערובת יבש ביבש לכולי עלמא נחשב האיסור לאיסור דאורייתא<ref>{{הערה|מכיוון שבביטול איסור בתערובת לח בלח הוי כמבער איסור מהעולם, מה שאין כן בביטול יבש ביבש.</ref>}}. כך כתבו גם ה[[מהר"ץ חיות|מהרי"ץ חיות]]<ref>{{הערה|על {{תלמוד בבלי|יומא|סז|ב}}.</ref>}} ה[[נו"ב]]<ref>{{הערה|מה ד"ה שלישית. הובא בפת"ש יו"ד צט ג להלכה.</ref>}} ו[[ערוך השולחן|ערוה"ש]] (צט כז).
 
== כמות ההיתר המבטלת איסור ==
1,216,406

עריכות