הבדלים בין גרסאות בדף "הקטגוריות"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
ההיסטוריונים של הלוגיקה ויליאם ומרת'ה קנל טוענים שהכלילה בקטגוריה אחת של עצמים ראשוניים ושניוניים, כלומר של פרטים וסוגים של עצם, גורמת לטשטוש לא רק ביניהן אלא גם בין טענות פרטיות וכלליות (לדוגמה בין '[[בוקפאלוס|בוקפלוס]] הוא סוס' ו'סוס הוא חיה'), והיא סוג של ירושה משיטת החלוקה וההגדרה ה[[פלאטוניזם|אפלטונית]] שגם כן לא מבדילה בין שני סוגי המהויות. הם טוענים שלעמימות הזאת הייתה השפעה שלילית על הפילוסופיה והלוגיקה במאות הבאות.
 
בעיה נוספת לדעתם היא הרדוקציה של כל הפסוקים הבסיסיים למבנה נושא-נשוא, כשההבדל בפונקציה שלהם הוא רק בזהות הנשוא. במקרים מסוימים המודל הזה הוא פשטני ומגביל יתר על המידה.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=The Development of Logic|מו"ל=אוניברסיטת אוקספורד|שנת הוצאה=1962}}</ref>}}
 
הפילוסוף [[ברטראנד ראסל|ברטנרד ראסל]] ביקר את הרעיון שקיומו של מקרה נובע מקיומו של העצם שהוא מצוי בו. לטענתו קיומו של 'אדום' לדוגמה נובע מקיום כל העצמים האדומים, אבל אם עצם אדום אחד יחדל מלהתקיים לא תהיה לכך השפעה על המקרה 'אדום'. ובכיוון ההפוך קיום העצם נובע מקיום סך 'מקריו'. אם לדבר אין אף איכות הוא יחדל מלהתקיים, ובאופן דומה אם אין לו אף מקום, זמן, מצב או פעילות, ולו פסיבית. ראסל חושב שהטעות של אריסטו נובעת מהסתמכות יתר על השפה הטבעית וההבחנה בין [[שם עצם|שם]], [[תואר השם|תואר]], ו[[מילת יחס]].<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=A History of Western Philosophy|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1945}}</ref>}}
 
==ראו גם==