התאולוגיה השיעית – הבדלי גרסאות

יחידות (בערבית: توحيد) הוא המאפיין הראשי של [[מונותאיזם|המונותאיזם]], והוא מסמל דבר אשר הוא אחד ויחיד. באסלאם, המושג מייצג את העבודה שהאל הוא אחד ויחיד, ושאין עוד כמוהו, ושאין עוד אחד אשר ראוי לעבוד אותו מלבדו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=The shiites : a short history|מקום הוצאה=Princeton|מו"ל=Markus Wiener Publishers|מהדורה=2nd ed., updated and enl|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/77574113|oclc=77574113}}</ref>}}.

ההפך מיחידות הוא שיתוף (בערבית:شرك), משמעותו האסלאמית היא למעשה כל סוג של עבודה זרה אשר מוקדשת לאל אחר מלבד אללה, או כל אמונה שמצרפת שותפים לאללה, כגון ילדים, הורים, בנות זוג, וכו'<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Nasr, Seyyed Hossein.|שם=Islamic philosophy from its origin to the present : philosophy in the land of prophecy|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/61295941|oclc=61295941}}</ref>}}.

השיתוף הוא למעשה הגרסה האסלאמית של ה[[פוליתאיזם]] ו[[עבודה זרה|העבודה הזרה]]<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://theshiapedia.com/index.php?title=Main_Page|כותרת=A Shia Islamic Encyclopedia - The Shiapedia|אתר=theshiapedia.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-26}}</ref>}}.

היחידות, אשר נקראת לפעמים "ייחוד", מורכבת מארבעה אלמנטים עיקריים<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.al-islam.org|כותרת=Free Islamic Books and Multimedia by Scholars. Browse 2,100+ resources {{!}} Al-Islam.org|אתר=Al-Islam.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-26}}</ref>}}.

על פי התאולוגיה האסלאמית של השיעים, יחידותו של אללה במהותו באה לידי ביטוי בכך שאללה הוא אחד ויחיד בישותו, ואין לו שותפים או רכיבים אשר מרכיבים את ישותו, ואין אף ישות שדומה לו במהותו וישותו. הוא שלם ומושלם, ואינו מורכב מפרטים, איברים או רכיבים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Corbin, Henry.|שם=History of Islamic philosophy|מקום הוצאה=London|מו"ל=Kegan Paul International|שנת הוצאה=1993|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/22109949|oclc=22109949}}</ref>}}.

יחידות אללה בתכונותיו מבססת למעשה את התפיסה האסלאמית שאללה אינו דומה לשום דבר בתכונותיו, ואין שום דבר בכל הבריאה אשר דומה לו. למשל: אללה רחמן, אך רחמנותו אינה כרחמנותם של בני האדם<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Momen, Moojan.|שם=An introduction to Shiʻi Islam : the history and doctrines of Twelver Shiʻism|מקום הוצאה=New Haven|מו"ל=Yale University Press|שנת הוצאה=1985|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/13093132|oclc=13093132}}</ref>}}.

על פי התפיסה האסלאמית, אללה הוא הריבון היחיד של כל היקום, וכל מעשיו אינם כמעשיהם של ברואיו. הוא הריבון העליון, ולא ניתן לקחת ממנו את עליונותו וריבונותו, והוא אינו חולק אותה עם אף אחד ועם שום דבר. כמו כן, כל דבר אשר הוא עושה, הוא עושה באופן עצמאי, ללא צורך בעזרה מאף אחד, והוא אינו מתעייף לעולם כאשר הוא עושה<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Expectation of the millennium : Shiʻism in history|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=1989|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/17412823|oclc=17412823}}</ref>}}.

האמונה האסלאמית מבססת את האמונה שאללה הוא האלוהים האחד והיחיד, ושאין צורך לעבוד אף אחד מלבדו, ושאין זה ראוי לעבוד אחרים מלבדו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Wollaston, Arthur N. (Arthur Naylor), 1842-1922.|שם=The Sunnis and Shias|מקום הוצאה=[United States].|מו"ל=Kessinger Publishing|שנת הוצאה=2005|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/86221720|oclc=86221720}}</ref>}}.

המוסלמים השיעים מאמינים בכך שקיימים דברים שהם טובים ודברים שהם רעים, ושאללה מצווה על בני האדם לעשות את הדברים הטובים ואוסר עליהם את הדברים הרעים. על פי יסוד הצדק, אללה פועל על פי מודל ותכלית שבני האדם לא יכולים להבין במלואם, אך שעל האדם לשאוף להבינם ככל האפשר. מפאת היסוד הנ"ל, מאמינים השיעים בפרט והמוסלמים בכלל, שאין מקום לשאול את אללה מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה, מפני שכל פעולותיו הן צודקות, והוא לעולם לא יקפח איש ולא יעשה עוול לאף אחד<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lakhani, M. Ali., 1955-|שם=The sacred foundations of justice in Islam : the teachings of ʻAlī ibn Abī Ṭālib|מקום הוצאה=Bloomington, Ind.|מו"ל=World Wisdom|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/70174922|oclc=70174922}}</ref>}}.

יסוד הנבואה (בערבית: النبوة ) גורס כי אללה מינה ושלח שליחים ונביאים כדי שיעבירו אל האנושות את המסר שהוא, אללה, רוצה שהם יכירו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Rogerson, Barnaby.|שם=The heirs of Muhammad : Islam's first century and the origins of the Sunni-Shia split|מקום הוצאה=Woodstock|מו"ל=Overlook Press|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/72355017|oclc=72355017}}</ref>}}.

על פי היסוד הזה, הנביא או השליח נשלחים כדי להעביר את המסר, בעוד שהאימאם מופקד של השמירה וההגנה על המסר הזה. כחלק מהאמונה בנבואה, מאמינים המוסלמים, הן השיעים והן הסונים, שהנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים והשליחים, ושהמסר שלו הוא המסר הסופי של אללה לאנושות, ושלא יהיו עוד נביאים או שליחים אחרי הנביא מוחמד<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Shiʻism : doctrines, thought, and spirituality|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=1988|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/42856281|oclc=42856281}}</ref>}}.

על פי תפיסת התאולוגים המוסלמים השיעים, אללה בחר ומינה מנהיגים מסוימים להוביל, להנהיג ולהדריך את האנושות, ובכך שהנביא מוחמד מינה למעשה את יורשיו הרוחניים לפני מותו. על פי [[החדית' על שנים עשר היורשים]], הנביא מוחמד אמר שהמנהיגות האסלאמית נמצאת בשבט שלו, ושאחריו יגיעו 12 אימאמים צדיקים וטהורים אשר ימשיכו את דרכו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Muṭahharī, Murtaz̤á.|שם=Fundamentals of Islamic thought : God, man, and the universe|מקום הוצאה=Berkeley|מו"ל=Mizan Press|שנת הוצאה=[1985]|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/12342789|oclc=12342789}}</ref>}}.

אף על פי שקיימת מחלוקת בנוגע למספר האמיתי של המנהיגים, האמונה הכי נפוצה היא שקיימים שנים עשר אימאמים צדיקים, שמתוכם אחד עשרה נפטרו, בעוד שהאימאם ה-12 עדיין חי וקיים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=Shiʻism|מקום הוצאה=Edinburgh|מו"ל=Edinburgh University Press|מהדורה=2nd ed|שנת הוצאה=2004|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/53393286|oclc=53393286}}</ref>}}.

המוסלמים מאמינים ביום שבו היקום כולו יגיעו אל הקץ שלו, ולאחר מכן אללה יקים את כל האנושות לתחייה, וישפוט את בני האדם על המעשים שלהם. את אלה שעשו את הטוב הוא יכניס לגן עדן נצחי, ואת אלה שעשו רע הוא ישלח לגיהנום<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Subḥānī, Jaʻfar.|שם=Doctrines of Shiʻi Islam : a compendium of Imami beliefs and practices|מקום הוצאה=London|מו"ל=I.B. Tauris|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/55750320|oclc=55750320}}</ref>}}.

נוסף על חמשת היסודות הנ"ל, ניצבים בבסיס התאולוגיה של המוסלמים השיעים גם האמונה במלאכים (בערבית:الملائكة) והאמונה בספרי הקודש (בערבית:الكتب السماوية)<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Campo, Juan Eduardo, 1950-|שם=Encyclopedia of Islam|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Facts On File|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/191882169|oclc=191882169}}</ref>}}.