מיקרו-קופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקור |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 9:
== מקור המונח ==
בשנת 2009 כתב מאפיין חוויית המשתמש ג'ושוע פורטר (Joshua Porter) פוסט שכותרתו "Writing Microcopy".
בהרצאה שנתן בכנס UXLx הוא סיפר שהפוסט הזה – שלקח לו פחות מ-20 דקות לכתוב – נחל הצלחה מסחררת, ושהוא קיבל פניות רבות מאנשי חוויית משתמש שהודו לו על שנתן שם למילים שהיו חשובות כל כך בעיניהם.{{הערה|{{יוטיוב|pkbO6hwLbpc|שם=Microcopy: How to write small, deadly copy for all occasions|אורך=30:21}}}}
שורה 15:
ברבות השנים התפתח באנגלית מונח מקביל שמשמש לתאר את אותן המילים – UX writing. טרם הומצא מונח עברי מקביל.
== מטרות עיקריות
* '''לעזור למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת''' – מיקרו-קופי נועד לפשט את התהליך; להנחות את המשתמשים לגבי איזו פעולה לבצע, באיזה אופן ומתי; להבהיר מונחים לא ברורים; להפיג חששות; להשיב לשאלות שעלולות לצוץ; וליצור עבור המשתמשים תהליך חלק ונטול חיכוכים ככל האפשר.
שורה 21:
* '''לחזק את המיתוג''' – מיקרו-קופי נכתב השפה הייחודית של המותג, וכך מחזק את המיתוג שלו ואת הבידול שלו ממתחרים בתחומו.
== תכונות של מיקרו-קופי מוצלח
* '''בהירות''' – התכונה החשובה ביותר של מיקרו-קופי היא בהירות, שכן מטרתו העיקרית היא שמשתמשים יוכלו להבין אותו במהירות ובקלות ולהשתמש בנוחות בממשק.
* '''תמציתיות''' – השאיפה היא לכתוב בתוך הממשק כמה שפחות מילים, כדי שלא ליצור עומס ויזואלי וקוגניטיבי. לכן המיקרו-קופי ייכתב בקצרה ככל האפשר, בעיקר בתהליכים שבהם המשתמשים צריכים לבצע פעולות רבות, מורכבות או מהירות. עם זאת, במקומות שבהם יש למשתמשים חוויה רגשית כלשהי, למשל בסיום רכישה או בהצטרפות לקהילה שחשובה להם, המיקרו-קופי עשוי להיות ארוך יותר ולתמוך בחוויה.
* '''אנושיות''' – מיקרו-קופי נבדל מכתיבה טכנית בכך שהוא מבקש לתת למשתמשים הרגשה שהם משוחחים עם בני אדם. לכן מיקרו-קופי ייכתב בשפת שיחה אנושית, אפילו אם מדובר במערכת מקצועית. מותגים שונים יכולים לאמץ משלבים שונים במיקרו-קופי שלהם, משפה תקנית ורשמית ועד לסלנג פרוע, לפי אופיו של המותג. תכונה זו מבוססת, בין היתר, על מחקרים של פרופ' קליפורד נאס {{אנ|Clifford Nass}} שפורסמו בספרו The Man Who Lied to His Laptop, שמצא שבני אדם מצפים מממשקים שיתנהגו באנושיות ועל פי נורמות חברתיות.
*'''תועלת''' - מיקרו-קופי צריך להועיל למשתמשים. תועלת יכולה להיות למשל הסבר במקום הנכון, הפגת חשש או הנחיה מדויקת. תועלת יכולה להיות גם רגשית, למשל שימוש בהומור כדי לשפר את החוויה.
*'''רגישות להקשר''' – מיקרו-קופי צריך להשתנות על פי הסיטואציה שבה הוא נמצא. כשהמשתמשים מתוסכלים – עליו להיות קצר ומעשי במיוחד, אבל גם אמפתי; בסיטואציות שבהן המשתמשים שמחים – הוא יכול לתמוך בחוויה ולהיות גם הוא משמח; כשהמשתמשים מבולבלים – כדאי שיהיה תכליתי וינסוך ביטחון, וכן הלאה. דוגמה טובה במיוחד להתאמת המיקרו-קופי להקשר אפשר לראות [http://www.voiceandtone.com/success-message/ באפיון השפה של Mailchimp].
*'''הכלה''' – חשוב שהממשק יפנה למשתמשים בלי להניח את מוצאם, תרבותם או המגדר שלהם, אלא אם כן הוא פונה לקבוצה בעלת דמוגרפיה ספציפית. לכן במיקרו-קופי שנכתב עבור הקהל הרחב לא יופיע סלנג אזוטרי-תרבותי, מילים שמוכרות רק באזור גאוגרפי מסוים, פנייה למגדר יחיד
== אפיון שפה ==
מיקרו-קופי הוא חלק מ[[שפת המותג]] {{אנ|Brand_language}}, עליה מחליטים בתהליך שנקרא אפיון שפה (Voice and tone design).
במחקרי חוויית משתמש נמצא כי אפיון שפה משפיע במידה ניכרת על תפיסת המותג בעיני המשתמשים.
תהליך אפיון השפה מורכב על פי רוב מארבעה שלבים:
שורה 69:
יש הטועים לחשוב כי מיקרו-קופי פירושו טקסטים מצחיקים בממשק. למעשה, שימוש בהומור יכול לשרת את המותג או לפגוע בו, תלוי באופי המותג, בקהל היעד שלו ובסיטואציה.
פרופ' קליפורד נאס מצא במחקריו שהומור אכן משפיע לטובה על משתמשים, גורם להם להרגיש טוב יותר עם עצמם, לאהוב יותר את הממשק ולפעול יותר בקלות. עם זאת, הוא ממליץ שלא להשתמש בהומור ציני שפוגע במשתמשים.
מאחר שמטרתו העיקרית של המיקרו-קופי היא שמישות, ומאחר ששתיים מתכונותיו העיקריות הן בהירות ורגישות לסיטואציה – השילוב של הומור בממשקים בחוסר תשומת לב או בעומס עשוי למשוך תגובות שליליות של המשתמשים. לכן יש להשתמש בו ברגישות ובמינונים נמוכים, אלא אם כן מדובר במותג שהומור הוא אחת מתכונותיו המרכזיות.
== ראו גם ==
| |||