מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 33:
 
=== רקע מקראי ===
הרקע המובא ב[[מקרא]] למלחמה הוא שעבוד ארוך שנים של ישראל ביד הכנענים, בעקבות סגידה ל[[בעל (אל)|בעל]] ול[[אשרה (אלה)|אשרה]]<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|ז}}. פסוק זה מופיע לפני שעבוד [[כושן רשעתים|כושן רשעתיים]] את ישראל, אך הוא מאפיין את כל [[ספר שופטים]], כפי שניתן לראות מאזכורים רבים במהלך הספר של הבעלים והאשרות.</ref>}}, שהיוותה בגידה של עם ישראל בברית שכרתו עם ה' ב[[מעמד הר סיני]] וב[[מעמד הר גריזים והר עיבל]]:{{ציטוט|תוכן=וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת: וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה|מקור=שופטים פרק ד', פסוקים א'-ג'|אנגלית=}}
 
=== רקע גאופוליטי ===
שורה 46:
על פי ציוויה של דבורה הנביאה, החל ברק בן אבינעם לאסוף לוחמים עבור המרד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי הצפון [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי המתואר במקרא מדובר בכ-10,000 איש. מ[[שירת דבורה]] עולה שכמה משבטי עם ישראל שעליהם לא היווה יבין איום (שבטי [[עבר הירדן]] ו[[מישור החוף]]), לא נטלו חלק במלחמה, ועל כך באה השירה בביקורת:
 
{{ציטוט|תוכן=לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב: גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים ט"ז-י"ז|אנגלית=}}ומנגד, שבטים אחרים, יותר מאוימים, כמו: [[יששכר]], [[שבט מנשה|מנשה]], [[שבט אפרים|אפרים]] ו[[שבט בנימין|בנימין]], כן סייעו במלחמה אך לא נטלו בה תפקיד מרכזי<ref>{{הערה|כפי שעולה משירת דבורה, שופטים פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ו. וכמובא בהמשך.</ref>}}.
 
==הקרב בנחל קישון ומגידו==
לאחר שנודע ל[[סיסרא]] שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו, הוא הזעיק את 900 מרכבות הברזל שלרשותו, ויצא לקראתו. מולו, ברק קיבל הוראה מדבורה על פי ה[[נבואה]], לרדת אל העמק ולערוך מלחמה עם סיסרא. בעוד ברק יורד מההר, התחוללה סופת [[רעם|רעמים]] שהבהילו את סוסי מרכבותיו של סיסרא<ref>{{הערה|{{ציטוטון|'''וַיָּהָם''' ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק|שופטים פרק ד', פסוק ט"ו}}. המילה 'ויהם' במקרא, [https://yhb.org.il/?p=7123 משמעותה קול רעמים].</ref>}}. כמו כן, באותה סערה ירד גם גשם עז שהציף את [[נחל קישון|נחל הקישון]] שב[[עמק יזרעאל]] שלרגלי הר תבור, וזה עלה על גדותיו ומילא את העמק במים שהפכו את העמק לבוצי: {{ציטוטון|נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן}}{{הערה|1=שופטים ה, כא}}. עובדה זו סייעה לברק, משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ, ובכך לצאת מכלל שימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה{{הערה|1=שופטים ה, כ-כב}}. על פי תיאור הנביא את המלחמה, צבא יבין הושמד לחלוטין: {{ציטוטון|וַיִּפֹּל כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד|שופטים פרק ד', פסוק ט"ז}}. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר (מנשה), זבולון, נפתלי ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג ל[[תל מגידו|מגידו]] ול[[תענך]] וגרמו לו נזק נוסף:
 
{{ציטוט|תוכן=מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר: וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו... זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ו, י"ח.|אנגלית=}}