פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות [[סליחות|הסליחות]] בנוסח [[נוסח אשכנז|אשכנזי]]-[[נוסח הספרדים|ספרדי]] משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (מסכת ראש השנה לב,א) שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סובר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות{{הערה|{{צ-ספר|שם=שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295|מו"ל=מכון מעליות|שנת הוצאה=}}}}.
 
הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה{{הערה|פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י}} משמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא משנה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום<ref>{{הערה|[http://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7 הרב רבינוביץ בנוסח מחודש לברכת נחם של תשעה באב]</ref>}}. מסיבה זו הוא פוסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום{{הערה|{{צ-ספר|שם=שו"ת שיח נחום, עמודים 121–122|מו"ל=מכון מעליות|שנת הוצאה=}}}}.
 
===יחס לנצרות ===
1,261,009

עריכות