נישואים בכפייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בדת האסלאם: כינויי כבוד אסלאמיים על אזכורו של מוחמד - לא שייך בויקיפדיה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 1:
{{עריכה}}
'''נישואים בכפייה''' מתרחשים כאשר אחד או שני הצדדים [[נישואים|נישאים]] בניגוד לרצונם ובכפייה <ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=גולדברג, ז|מו"ל=מסכת כתובות: דף ב'|שנת הוצאה=2000}}</ref>}}. מצב זה כולל לחץ פיזי ו/או רגשי גדולים מאוד. הגדרה זו היא שימושית וכוללת את גם את המישור הפיזי וגם את המישור הרגשי. למעשה, כפיית אדם אחד על ידי האחר היא פגיעה ב[[זכויות האדם]] הרבות, ועל כן כפיית נישואים נחשבת לעבירה הפוגעת בכבוד האדם הנמצא במצב של כפייה. יש המגדירים נישואים בכפייה כשאחד מהצדדים נאלץ להינשא מתוך פחד ואיום, או כמי שנכנע לסיטואציה ועושה זאת מאחר שאין לו ברירה אחרת. ישנן מדינות, כמו [[בריטניה]], המתייחסות למצבים של [[אלימות במשפחה]] <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kopelman, Loretta M. 2016.|שם=Protecting Victims of Forced Marriage: Is Age a Protective Factor?"|כתב עת=FEMINIST LEGAL STUDIES. 17 (3): 267-288}}</ref>}} כחלק מסיטואציות שבהן יש נישואים בכפייה.
 
== אופן ההכרה בנישואים בכפייה ==
לאורך השנים, נישואים בכפייה הוכרו במפורש כמקרים שבהם יש רדיפות שהם על בסיס [[מגדר]], במספר מסמכי חוק לאומיים ובינלאומיים, כשהרדיפות הן אחר נשים. לדוגמה, ההנחיות המיניות באוסטרליה משנת 1996, הכירו את הנישואים בכפייה כמצב שבעקבותיו יש לתת "טיפול מגדרי אצל נשים", אשר חוות רדיפה וכפייה. כמו כן, נישואין בכפייה נכללים בהנחיות המגדר המקובלות של בית הדין הפדרלי הבריטי משנת 2000, כ"צורות נזק מיוחדות של מין", כשהכוונה היא לצורות מין מסוימות שעושות נזק אשר לא היה יכול להיווצר בנישואים רגילים. החל מתחילת שנות ה-90, נישואים בכפייה הוגדרו כעניין ציבורי במספר מדינות אירופאיות, בעקבות סדרה של מקרים שדווחו בתקשורת. מדינות ברחבי העולם, כולל מדינות אפריקאיות רבות, אישרו את רוב האמנות הבינלאומיות ואת הסטנדרטים האזוריים הקשורים לזכויות האדם ועשו מאמצים רבים על מנת לשלב אותם בחקיקה הלאומית שלהם. עם זאת, עדיין במדינות רבות, העמדות והמנהגים המסורתיים ממשיכים להכפיף נשים ונערות.
 
מצב נוסף הנחשב לנישואים בכפייה, מתרחש בסיטואציות בהם יש נישואי ילדים, כך שמגיל מאוד צעיר, בנות צעירות צריכות להינשא שלא מרצונן. מצב זה הוא סכנה עבור נערות רבות ומאופיין באונס נרחב ובחיי שירות וכפייה, כבר מגיל צעיר. בשנים האחרונות, הידע הציבורי, ההכרה והפעולה נגד נישואים בכפייה, ונגד צורות מסוימות של אלימות במשפחה גדלו, אך ברוב המקרים ההתמקדות היא בהתעללות הפיזית בלבד, ולא בהתעללות הנפשית, שלעיתים רבות היא יותר הרסנית וקשה <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ouattara, Mariam, Purna Sen, and Marilyn Thomson. 2010.|שם=Forced marriage, forced sex: The perils of childhood for girls|כתב עת=Gender & Development. 6 (3): 27-33}}</ref>}}.
 
בהקשר לחוק נגד נישואים בכפייה, בשנת 2005 ממשלת בריטניה קיימה התייעצות ארצית בשאלה, האם הגדרת נישואים בכפייה נחשבת כעבירה פלילית ספציפית, והאם הגדרתה בתצורה זו יכולה לסייע במלחמה מול נישואים בכפייה. כמו כן, הוגשו הצעות לגידול במימון פליטים, גידול בפעילות חינוכית והגברת המודעות סביב סוגיית נישואים בכפייה, עבור דור ראשון של נשים עולות, הניצבות בכפייה, במסגרת האלימות במשפחה. קיימות אסטרטגיות רבות להפסקת נישואים בכפייה ולמתן עזרה עבור הקורבנות או לנמצאים בסיכון של סיטואציה זו. יתרה מכך, קיימות אסטרטגיות משפטיות חשובות, כגון נישואים בכפייה בהגדרות של התעללות בילדים, העלאת גיל הנישואים החוקי ושינוי חוקי הגירה, כך שאנשים חייבים להיות בני 18 לפחות כדי לתת חסות או לקבל חסות על אשרת כניסה מבוססת נישואים.
שורה 23:
* [[בידוד חברתי]]
 
שנית, נישואין בכפייה גורמים לכאב ולחץ רגשי על ידי הפרדת קטינים ממשפחתם וחבריהם, ומניעת תכנון חייהם על פי רצונם, לא רק על ידי הקביעה למי להינשא ובאיזה שלב יביאו ילדים, אלא גם על דרך החינוך, ההתפתחות האישית, סוג העבודה והחברויות השונות שיהיו. שלישית, נישואין בכפייה מתעלמים מכל הבנה אישית של מי שכפוי באותם נישואים כפויים, מהיכולת לקבל החלטות באופן אישי ופרטי. הכוונה היא, שכל סוגיה מוסרית המציגה את אחד האינטרסים האישיים של הנכפה היא לא רלוונטית ולא חשובה. כמו כן, ישנה התמודדות עם סכנה מוגברת מהריונות של בני נוער עקב נישואי ילדים, וכן מאלימות במשפחה. [[קובץ:Child-abuse.jpg|ממוזער|265x265 פיקסלים]]נישואים בכפייה מביאים לפגיעה עצמית, הפרעות פסיכיאטריות מוגברות והתאבדויות רבות. כל הנזקים הקשורים לנישואים בכפייה, בהקשר לסיכוני הילדים והזנחתם, נמצאים בחוק למניעת התעללות בילדים וטיפול בהם. פקטור הגיל נחשב כגורם מרכזי כשעוסקים בסוגיית הנישואים בכפייה, שכן ילדות צעירות נישאות לגברים עוד בגיל מוקדם מאוד, כחלק מכפייה וביטול הזכויות שלהן. ישנם מצבים שונים שיכולים להיחשב כנישואים בכפייה ובהתאם לכך כל צו/ענישה/התייחסות משפטית לסוגיה, יכללו תנאים הנוגעים לנסיבות הספציפיות של הקורבן, כך שזה תלוי מקרה. נישואים בכפייה בין היתר נחשבים ל[[פטרנליזם]]- רעיון הדוגל בהפגנת רגשות אבהיים לאנשים שמחוץ למשפחה כך שהיחס הוא דומה להורות כלפי אדם. אכן כך התייחסו לזה בהתחלה באירופה. תשומת הלב הייתה בנשים צעירות מהגל הראשון או השני של המהגרים, שנאלצו להינשא לגברים מארץ מוצאם של הוריהם <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Dauvergne, Catherine, and Jenni Millbank. 2016|שם=Forced Marriage as a Harm in Domestic and International Law"|כתב עת=International Family Law. 1: 189-220.}}</ref>}}
 
לעומת זאת, ישנם הורים לילדים שנישאו בכפייה, המאמינים שזוהי דווקא הדרך הטובה ביותר לסיפוק עתיד טוב יותר עבור ילדם, ולכן הם בעד כל מה שנכלל בנישואים בכפייה והם רואים בכך כתהליך בעל יתרונות רבים. חלקם משתמשים בנישואים בכפייה כדי לכפות על ילדיהם תפקידים מסורתיים שונים, כמו להגן על כבוד המשפחה. הכוונה היא, שמהרגע שילדיהם נישאו (כשהעובדה שמדובר בכפייה היא לא רלוונטית), הם נחשבים לאנשים בוגרים, והם צריכים להיות חלק ממנגנון ההגנה על כבוד המשפחה. כמו כן, רבים משתמשים בנישואים מאחר שדרך תהליך זה, הם יכולים להיות זכאים להטבות הגירה שונות, כשמדובר באזרחים זרים, המעוניינים לקבל אשרת שהייה המבוססת על נישואין.
 
== הסכמה ==
רעיון ה[[הסכמה]] הופיע בפעם הראשונה בצרפת בזמן משפט בשנת 1857, כאשר גבר קיים יחסי מין כשהתחזה לבעלה של אישה ישנה. בית המשפט קבע כי מדובר באונס. בשנות ה -2000, הסכמה שוב הפכה לאחת ההנושאים המוסריים והפוליטיים העיקריים שסביבן הובאו עמדות וסכסוכים פנימיים. יתרה מכך, נושא ההסכמה חזר לראש הדיון הפמיניסטי בשנות ה -2000, באירופה ובארצות הברית, כתוצאה ממאבקים של תנועות הומוסקסואליות ולסביות מצד אחד, ושל התפתחות ה[[תאוריה קווירית|תאוריה הקווירית]], מהצד השני. המאבק של תנועות [[הומוסקסואליות]] ו[[לסביות]] הגן על מוסר ליברלי, שמתמקד בהסכמה חופשית של אדם המסוגל לקיים אינטראקציה מינית, ונגד מדינה שמגינה על מוסריותה. לעומת זאת, התפתחותה של התאוריה הקווירית ניסתה לפרק את המשמעות של מושג ההסכמה. בכך חידשו את הוויכוח כולו על ההשלכות הנורמטיביות של מושג ההסכמה. קבלת הסכמה נאמרת על ידי רוב תומכיה כפירוש של עקרון הכבוד לאוטונומיה אישית, שבו הפירוש של אוטונומיה הוא עצמאות אישית בהנהגת חיו של הפרט, כפי שהפרט רואה לנכון. מאחר שפעולות של שלילת עצמאות עשויות להשתנות בחומרתן, הפרת העצמאות נחשבת לא נכונה בכך שההתייחסות אל האחר היא כאל אובייקט ולא כאל אדם עצמאי. נאמר כי התחום הפיזי, הרגשי, הפסיכולוגי והאינטלקטואלי בו אדם חי הוא מרחב שבו לאדם יש את הזכות להסכמה. למשל, נטען כי בין אם זו כוונתו של אנס או לא, הוא מעביר לנאנסת את המסר כי היא יצור ללא כבוד, כי היא איננה אדם. המשמעות של פגיעה בריבונות העצמית של האדם היא פגיעה גם בתחושת החופש שלו. עבור קורבן אונס, כאשר מנסים להכחיש את הרלוונטיות של הסכמתה, עולמה הפנימי נפגע, היא מרגישים שאיבדה את קולה ואת השלמות המינית והגופנית שלה, מה שיכול להוביל להרס עצמי. בלי להזדקק לנושא החוזה החברתי, ניתן להגיד שהסכמה מוגדרת באופן קבוע במחלוקות פילוסופיות עכשוויות כמעשה מוצהר וחופשי, ואף כהצהרה מוחלטת של רצון חופשי.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ferrarese, Estelle. 2015|שם=. The political grammar of consent: Investigating a new gender order|כתב עת=Constellations: An International Journal of Critical & Democratic Theory 22 (3) (09): 462-72}}</ref>}}
 
ישנה הבחנה בין רמות שונות וסוגי הסכמה, כך שמידת ההסכמה הופכת למשתנה שניתן לראות וללמוד. למשל, הממד שנמתח מאונס על ידי זר על ידי שימוש באיומים, להסכמה חופשית ומפורשת ללא תשלום, כולל תחנות ביניים רבות.
שורה 38:
 
===== הסכמה בלית ברירה =====
זוהי הסכמה שניתנת בלית ברירה, משום שנותן ההסכמה מרגיש שאין לו ברירה. זהו מצב בו האדם נמצא בסיטואציה בה כופים עליו את ההסכמה, כי ישנו חשש מאי נעימות, או חחש מסיכון יחסים ארוכי טווח המעורבים בהסכמה. כלומר, ההסכמה מלווה בתודעה שהפרט לא ממש מסכים, ההסכמה אינה ניתנה למען הטבות, אלא כדי למנוע אי נעימות. "הסכמה מאוזנת" מוודאת שהאדם יודע על מה הוא נותן את הסכמתו, לפחות עד לרמה שהוא מסוגל להבין על מה הוא נותן את הסכמתו. לכן, "הסכמה מאוזנת" היא זו שהופכת קיום יחסי מין תמורת כסף לפחות מדכאים מאונס, הונאה או הסתגלות למצב כפוי. זה כמובן כרוך בהתבוננות על אירוע המבודד מן הצורה שבה האדם ששילם תמורת יחסי מין ניהל את התנאים. זה אופייני לזנות, כמו גם לנישואים, כי כניסה למרחב מבודד בתנאים שנקבעו קודם לכן מבודדת הן את הזונה והן את האישה מן ההגנה של החברה האזרחית. בסביבה זו יכולה להתבצע כפייה, כלומר, יחסי מין ללא הסכמה. וכמובן, המעשה עצמו עשוי להיראות כפוי בעיניי אחד המשתתפים או שניהם, גם אם יש להם "הסכמה חברתית". "הסכמה מדעת" - הרעיון הוא שהאדם שמקבל את ההסכמה מספק מידע רב ככל שהוא יכול, כדי שהאדם שמסכים יכול להבין באותו הזמן מה הסיכונים הכרוכים בהסכמה, אילו השלכות שליליות עשויות לקרות, בין אם האדם או הארגון מתחייבים באחריות פיננסית ואחרת להתמודד עם סיכונים אלה ובין אם לאו.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Stinchcombe, Arthur L., and Laura Beth Nielsen. 2009|שם=Consent to sex: The liberal paradigm reformulated|כתב עת=. Journal of Political Philosophy 17 (1) (03): 66-89.}}</ref>}}
 
===== הסכמה רפלקטיבית =====
שורה 44:
 
===== הסכמה נורמטיבית =====
הסכמה תקנית, הסכמה שניתנת לפי כללים לא רשמיים, מתוך מחשבה מה פסול ומה לא. אדם שנותן הסכמה נורמטיבית לאדם אחר, לגבי גורם שלישי, כל זאת רק אם סירובו של נותן ההסכמה יהיה פסול ומוטעה. במידה והסירוב לתת הסכמה מוצדק ולא פוגע בגורם השלישי, ההסכמה תהיה מבוטלת <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edmundson, William A. 2011|שם=Consent and its cousins|כתב עת=. Ethics 121 (2): 335-53.}}</ref>}}. על מנת שהסכמתו של אדם תיחשב כאמתית ואותנטית, צריך להעריך את התהליך שבאמצעותו הפרט קיבל את החלטתו. לכן אין להניח שההסכמה הינה עובדה, יש להוכיח אותה ולהראות אותה, והיא חייבת לעמוד בפני מימוש ההצדקה גם אם הנושא שבו מדובר נחשב פרטי. יתרה מכך, כאשר מסתכלים על הנושא של הסכמה שלא ניתנה, נראה כי ההסכמה מוגדרת כיכולת להגן על האינטרסים של האדם מפני משקלם של המנהג והמסורת, וגם על הרצון הנשגב.
 
אך גם כיום, בעוד סוגיית הנישואין בכפייה גורמת לפחד הציבור, החוק הצרפתי - אשר מכיר בראשוניותה של ארץ מוצאו של אדם על פני ארצו - ממשיך למנוע מנשים שאינן אזרחיות את האמצעים לעזיבת נישואין שנכפו עליהן. לדוגמה, אישה מוסלמית שאינה אזרחית המתגוררת בצרפת עשויה להינשא על ידי שליח ממדינת מוצאה, או שנשים בעלות אזרחות כפולה עשויות להינשא בניגוד לרצונן על פי החוקים של המדינה בה הן נולדו כאשר הן חוזרות לאותה מדינה. באף אחד מהמקרים האלה לא יכולות הנשים לבקש את ביטול הנישואין על ידי המדינה הצרפתית.
שורה 56:
 
===== [[אירופה]] =====
[[קובץ:World underage marriage.png|ממוזער|338x338 פיקסלים]]תופעת נישואים בכפייה נפוצה בקהילות "רומה". הרומאני או הרומה, הם קבוצה אתנית מסורתית, המתגוררים בעיקר באירופה ובאמריקה, ומקורם בתת-היבשת הצפונית של הודו המודרנית ופקיסטן <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Razack, S. H. 2004|שם=. "Imperilled Muslim Women, Dangerous Muslim Men and Civilised Europeans Legal and Social Responses to Forced Marriages".|כתב עת=FEMINIST LEGAL STUDIES. 12 (2): 129-174.}}</ref>}}. בתוך הקהילות הסגורות של הרומה, נישואים בכפייה עדין מתרחשים בהיקף גדול. ב-2008 הוקמה ועדה שהורכבה מנציגי ארגונים לזכויות הילד, זכויות אדם ונציגי ממשל בולגרים, יוונים ורומנים. תפקיד הוועדה הוא לרכז את פעילות הארגונים הממשלתיים והלא ממשלתיים על מנת לייעל את '''העלאת המודעות''' לתופעת הנישואים בכפייה באירופה בכלל ובמזרח אירופה בפרט.
 
בשנת 2013 פורסמו הנחיות בטיחות בבריטניה אשר המליצו לנשים, שנמצאות בסיכון גבוה להיחטף עבור נישואין בכפייה או מילת נשים, להכניס [[כפית]] מתחת ל[[תחתונים]] שלהן, בכדי שכאשר תובל הנחטפת אל שדה התעופה תחת איום להתנהג כשורה, הכפית תפעיל את גלאי המתכות שבשדה, ותזניק את אנשי הצוות אשר מיומנים במקרים כאלו. בשנת [[2018]] [[שוודיה]] יזמה מהלך דומה. על פי מנהלת הפיתוח של המרכז לאלימות במערכות ילדים ב[[גטבורג]], מהלך זה עשוי להיות "ההזדמנות האחרונה להשמיע אזעקה שתציל את האישה"<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/women-agenda/Article-99870bcdca11461006.htm|הכותב=|כותרת=הסיבה המצמררת בגללה נשים בשוודיה מחביאות כפיות בתחתונים שלהן|אתר=מאקו|תאריך=18/06/18}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.reuters.com/article/us-sweden-forcedmarriage-airport/swedish-girls-fearing-forced-marriage-told-to-hide-spoon-in-underwear-idUSKCN1IM1KU|הכותב=Emma Batha|כותרת=Swedish girls fearing forced marriage told to hide spoon in underwear|אתר=Reuters|תאריך=MAY 21, 2018}}</ref>}}.
 
===== [[אפריקה]] =====
ביבשת אפריקה נישואים בכפייה הם דבר נפוץ וקורה כמעט בכל מדינה. ברוב המדינות נישואים בכפייה אינם חוקיים, ולמרות זאת התופעה עודנה רחבת היקף. ארגונים לזכויות האישה והילד כמו "פורום לנשים אפריקאיות" (Forum for African Women Educationalists (FAWE) ) או "קדימה" '''Forward – ''' Foundation for Women’s Health) Research and Development), הם ארגונים אקטיביים שמקדמים '''העלאת מודעות, הפעלת מרכזי תמיכה ועזרה משפטית''' <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Park, A. S. J. 2006.|שם="'Other Inhumane Acts': Forced Marriage, Girl Soldiers and the Special Court for Sierra Leone".|כתב עת=Social & Legal Studies. 15 (3): 315-337.}}</ref>}}
 
===== [[אמריקה הצפונית]] =====
שורה 67:
 
===== [[הודו]] =====
הודו היא אחת המדינות עם אחוז הילדים העניים הגבוהים בעולם, מתוך כך גם בעיית הנישואים בכפייה, במיוחד בגילאים צעירים, היא נושא מרכזי. הודו היא מדינה ענקית (1.324 מיליארד בשנת 2016) כך שכשאחוז גבוה מהאוכלוסייה עני ומנוצל, בעוד הממשל אינו מצליח לטפל בבעיה בצורה אפקטיבית, הדרישה לארגונים רבים כמו Vasavya Mahila Mandali (VMM), The Knowledge Hub (KHub) ועוד שעוסקים בזכויות אדם (נשים וילדים בפרט) היא קריטית. הודו היא המדינה היחידה בעולם בה פועל ארגון שכל תפקידו הוא מיגור תופעת הנישואים בכפייה, שם הארגון הוא Saarthi Trust והוא פועל מאז 2012. קיום של ארגון שתפקידו הבלעדי הוא מלחמה בנישואים בכפייה מעיד על חומרת המצב במדינה <ref>{{הערה|Daphne III Funding Programme (European Commission, 2008): <nowiki>http://ec.europa.eu/justice/grants/results/daphne-toolkit/en/node/2756</nowiki></ref>}}
 
הארגונים מפעילים לוביסטים בממשל ההודי כדי לקדם '''חקיקה ופעולות אכיפה''' בתחומי זכויות אדם מגוונים אך בכולם נישואים בכפייה הם מטרה בכירה מאוד. בין השאר מפעילים הארגונים '''תוכניות חינוכיות בבתי הספר''', '''מקדמים את מעמד הילד והאישה''' במגזר הפרטי (פתיחת משרות עבודה), '''מציעים הגנה משפטית, מקלטים לילדים''' שחולצו מנישואים בכפייה והתעללויות אחרות.
שורה 79:
 
===== בדת ה[[אסלאם]] =====
על פי מאגר ה[[חדית']]ים (אמירות), אחד המקורות שהמוסלמים מסתמכים עליהם אחרי [[הקוראן]] (הספר הקדוש של המוסלמים), זה [[חדית']], שמדבר בלשונו של הנביא [[מוחמד]] “והוא אומר: "בתולה לא צריכה להיות נשואה עד שמבקשים הסכמתה; והיא לא צריכה להיות נשואה עד שהיא נשאלת אם היא מסכימה להתחתן או לא". וזה הנביא נשאל :"הו השליח של אללה, איך היא (הבתולה) יכולה להביע את הסכמתה?" הוא אמר: "על ידי שתיקה". "היו אנשים שאמרו שאם בתולה לא מתבקשת להסכים והיא עדיין לא נשואה, ואז גבר, על ידי משחק טריק מציג שני עדים שווא כי הוא נשוי לה בהסכמתה והשופט מאשר את נישואיו כאמתיים, והבעל יודע כי העדים היו כוזבים, אז אין שום רע בשבילו לממש את נישואיה ואז הנישואים נחשב תקפים ומוצדקים <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bukhari, I. (1987).|שם=Sahih al-Bukhari|כתב עת=Kitab Bhavan, New Delhi, India. https://sunnah.com/bukhari/90.}}</ref>}}.
 
בספר פתח אלבארי שמפרש את החדית'ים (האמירות) של הנביא בצורה פשוטה ממקור (מאגר) החדית'ים הראשון- ״צחיח אלבוח'ארי״- רואים שאין אפשרות להכריח בנות בתולות להתחתן עם מישהו ללא הסכמתן, והן צריכות לאשר לפחות בשתיקה קטנה שמעידה על כך שיש הסכמה על הנישואין הללו<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hajar, I., & ibn Ali, A. (1985).|שם=Fath-al-Bari|כתב עת=. Libanon: Dar al-Fikr, t. th}}</ref>}}.
 
===== [[הכנסייה הקתולית]] והנצרות =====
חוזה נישואים אשר נוצר על ידי הבורא, היוצר את האדם, חייב להיות בהסכמה אישית של שני הצדדים ללא שקר. מצריך להיות חיבור ביניהם, שישפר את חיי בני הזוג ויעזור להם להביא ילדים לקיים משפחה. (חוק / 776 בכנסייה הקתולית) בדוח הו[[ותיקן]] השני "הכנסייה בעולם כיום"  מבהיר את המושג "נישואים" כהתחייבות בין אנשים מתוך כוונה לחיות ביחד באהבה ושלווה.
 
אחד היסודות של הנישואים על פי חוקי הכנסייה הוא שההתחייבות מבוססת על הסכם בין בני זוג, כלומר, על שביעות רצונם האישית, שאינה מתבטלת. זהו מוסד שהוקם על ידי החוק האלוהי, ובעיני החברה עצמה, עולה מן המעשה האנושי שבו שני בני הזוג נותנים את עצמם זה לזה ומקבלים את האחר. "הקשר הקדוש הזה אינו כפוף לזכויות אדם. עקרון הנישואין הוא בעיקר לטובת הזוג והילדים והקהילה" <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=) Saka, S. (2005)|שם=The secret of marrige of the Catholic Church.|כתב עת=.Iraq: Diwan.}}</ref>}}
 
===== המסורת הלטינית =====