ספר מוקלט – הבדלי גרסאות

יו"ר ועדת הספריות האמריקניות לנושא העיוורים אדוורד מ. פיטרסון כתב בשנת 1934 מאמר בשם "הספר המדבר<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=EDWARD M. PETERSON|שם=The Talking Book|כתב עת=Bulletin of the American Library Association|כרך=28|עמ=243–244|שנת הוצאה=1934|קישור=http://www.jstor.org/stable/25688189}}</ref>}}" ובו הציע תחזית אופטימית "באמצעות לימוד קפדני של הנושא, ספרנים יפתחו דרכים ואמצעים להרחיב את השימוש הספרים מדברים ככלי עזר לספרות המודפסת, ועל ידי כך יביאו ידע, לימוד, תרבות והנאה לכל אדם המעוניין בכך".

בהתחלה, מבחר הספרים המוקלטים היה מצומצם מאוד בגלל עלויות ההפקה והתשלום לקריינים וכן בגלל בעיות של זכויות יוצרים. הפצתם של הספרים הייתה מוגבלת לעוורים בלבד. ההתפתחות העיקרית בתחום חלה בשנת 1975, כאשר החלו למכור ספרים מוקלטים על גבי קלטות. הספרים התחבבו על נוסעים בנסיעות ארוכות ויצאו מהתדמית של ספרים לבעלי מוגבלויות או לעצלנים. ספרי שמע הפכו למוצר צריכה לאנשים עסוקים שהאזינו לספרים תוך כדי ביצוע מטלות נוספות<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674545441|כותרת=The Untold Story of the Talking Book — Matthew Rubery|אתר=Harvard University Press|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-04-04}}</ref>}}.

מסקר שערכה החוקרת הלן אֵרון (Aron) בשנת 1992 עלה כי צרכני הספרות המוקלטת היו בעיקר גברים מבוגרים, משכילים ומבוססים שמבלים זמן רב מדי יום בנסיעה לעבודה. הם קראו גם ספרים מודפסים וספרי השמע היו תוספת לקריאה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Helen Aron|שם=Bookworms Become Tapeworms: A Profile of Listeners to Books on Audiocassette|כתב עת=Journal of Reading|כרך=36|עמ=208–212|שנת הוצאה=1992|קישור=http://www.jstor.org/stable/40011951}}</ref>}}.

בתחילת העשור החלו מכירות ספרי השמע לגדול באופן משמעותי עם העלייה בזמינות טלפונים חכמים ומכשירי קצה אחרים. קהל השומעים התרחב<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.wbur.org/onpoint/2016/11/17/audio-books-history|כותרת=The Unheard History Of Books In Your Ears|אתר=www.wbur.org|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-04-04}}</ref>}} וההאזנה הפכה לדרך לניצול זמן במקביל לפעולה נוספת כמו נהיגה, ריצה או ניקיון הבית<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/long_reads/audio-books-noa-eleanor-oliphant-wesolowski-voice-artist-a8246226.html|title=How audio is changing the way we use books – and the way they are being written|date=2018-03-08|newspaper=The Independent|language=en-GB|access-date=2018-04-04}}</ref>}}. ב-2016 דיווח ה'ניו יורק טיימס' שעל אף שרווחי המו"לים ירדו ברבעון הראשון של 2016, מכירות ספרי השמע עלו ב-35.3 אחוז. מספר הכותרים של ספרי השמע גדל בכמעט 400 אחוז בין 2011 ל-2015 צמיחה זו מרשימה במיוחד בהשוואה לירידה במכירות הספרים הדיגיטליים (E-books) בתקופה המקבילה ב-2016<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2016/09/23/business/media/audiobooks-turn-more-readers-into-listeners-as-e-books-slip.html|title=Audiobooks Turn More Readers Into Listeners as E-Books Slip|last=Alter|first=Alexandra|date=2016-09-23|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2018-04-04}}</ref>}}. המו"לים המובילים בארצות הברית- הרפר קולינס, האצ"ט, סיימון & שוסטר ופינגווין-[[רנדום האוס]] דיווחו על ירידה של 5% במכירות הספרים האלקטרונים ועל כך שחטיבות הדיגיטל שלהם שומרות על רווחיות בזכות הספרים המוקלטים. הוצאת "הארפר קולינס" דווחה על עלייה של 47% בהורדות ספרים מוקלטים לעומת 2016.

בדצמבר 2017 פורסם בgood reader מאמר בנושא מגמות גלובליות בספרי שמע<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://goodereader.com/blog/audiobooks/global-audiobook-trends-and-statistics-for-2018|title=Global Audiobook Trends and Statistics for 2018|date=2017-12-18|newspaper=Good E-Reader - eBook, Audiobook and Digital Publishing News|language=en-US|access-date=2018-04-04}}</ref>}}{{הערה|שם=רבבות|{{אייס|דרור גנות|רבבות כותרים וזינוק במכירות: על תופעת הספרים המוקלטים|713642|29 בינואר 2018}}}}במאמר נטען שהספרים המוקלטים הם פלח השוק בעל שיעור הצמיחה הגבוהה ביותר בתעשיית המו"לות הדיגיטלית. בשנת 2017 נמכרו ספרי שמע בשוק האמריקני בסכום של 2.5 מיליארד דולר. על פי המאמר דיווח" איגוד המו"לים לשמע האמריקני" בדוח השנתי של 2017 על עלייה של 33.9% במספר הספרים המוקלטים שראו אור לעומת 2016, ומדובר ככל הנראה בכ-79 אלף ספרים חדשים. על פי נתוני המאמר 26% מהאמריקאים הקשיבו לספר מוקלט בשנת 2017 וההאזנה נפוצה במיוחד בקרב קהל צעיר- 48% מהמאזינים לספרים מוקלטים הם בני פחות מ 35, ורבים מתוכם בני נוער.

חברת אמאזון פעילה בתחום הספרים המוקלטים באמצעות שירות Audible אולם על פי פרסומים שונים בקרוב תוסיף גוגל לשירותיה גם ספרי אודיו ותתחרה בה<ref>{{הערה|{{אנשים ומחשבים|גלי פיאלקוב|בקרוב בחנות Google Play: ספרי אודיו|258324|22 בינואר 2018}}</ref>}}.

החוקר ג'ין וולפסון (Wolfson) פרסם בשנת 2018 מחקר אודות השימוש בספרים מוקלטים בכיתות. מחקרו העלה ששימוש בספרים מוקלטים תורם להאזנה ביקורתית, מעשיר את אוצר המילים ומסייע להבנת המילה הכתובה. תועלת מיוחדת יש לשימוש בספרים מוקלטים בקרב תלמידים המתקשים בקריאה עקב לקות למידה או כאלה הנדרשים לקרוא בשפה שהיא שפתם השניה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Gene Wolfson|שם=Using Audiobooks to Meet the Needs of Adolescent Readers|כתב עת=American Secondary Education|כרך=36|עמ=105–114|שנת הוצאה=2008|קישור=http://www.jstor.org/stable/41406113}}</ref>}}. וולפסון ציטט במאמרו מחקר לפיו שילוב ספרי שמע בתוכנית הקריאה של תלמידי חטיבות הביניים העלה באופן עקבי את יכולות הקריאה שלהם.

החוקרת ג'סיקה אי. מוייר (Moyer) בדקה את דפוסי השימוש בספרים מוקלטים בקרב מתבגרים. מחקרה העלה שהצעירים קוראים היום במגוון דרכים ואינם נצמדים אך ורק לספרים מודפסים. לטענתה הצעירים אינם קוראים פחות אלא שהנתונים על הרגלי הקריאה שלהם אינם כוללים האזנה לספרים מוקלטים או קריאה של ספרים דיגיטליים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jessica E. Moyer|שם=What Does It Really Mean to "Read" a Text?|כתב עת=Journal of Adolescent & Adult Literacy|כרך=55|עמ=253–256|שנת הוצאה=2011|קישור=http://www.jstor.org/stable/41320378}}</ref>}}.

בישראל התקיים בשנת תשע"ח בעיר חולון פרויקט לעידוד קריאה באמצעות האזנה שהתשתתפו בו 1000 תלמידים בכיתות ד' בעשרה בתי ספר. בסיום הפרויקט הקליטו התלמידים את ספרה של שלומית כהן אסיף, "נער העפיפונים"<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=נער העפיפונים - הקלטת ילדי בתי ספר חולון, שלומית כהן-אסיף|כתובת=http://books.icast.co.il/book/naar-haafifonim-batey-sefer-holon|אתר=באתר [[iCast|אייקאסט]]}}</ref>}}.

החברה המרכזית בתחום הספרים המוקלטים בעברית היא חברת "[[iCast|אייקסט"]], (בנוסף אליה פעילה בהיקף קטן משמעותית החברה "סוניקבוקס<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.sonicbooks.co.il/index.php?id_category=2&controller=category&id_lang=3|הכותב=|כותרת=אתר סוניקבוקס|אתר=|תאריך=}}</ref>}}"). החברה החלה להקליט ספרים בסוף 2011<ref>{{הערה|{{גלובס|אפרת אהרוני|אתר חדש מאפשר האזנה לספרים בעברית באינטרנט|1000668048|27 ביולי 2011}}</ref>}} וכיום יש באתרה כאלף כותרים מסוגות שונות (ילדים, נוער, עיון, פרוזה). בדרך כלל המשתמשים רוכשים מנוי חודשי, ויכולים להאזין לספרים בכל מכשיר דיגיטלי. ניתן גם לרכוש ספר ספציפי להורדה. בינואר 2018 דיווח מוטי ליפמן מנכ"ל החברה על עשרות אלפי משתמשים שהאזינו ליותר מחצי מיליון שעות, ועל גידול בביקוש משנה לשנה{{הערה|שם=רבבות}}.