זנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) (דיון)
שורה 202:
 
במספר מקרים פסקו בתי משפט במסגרת קביעת גובה הנזק של ניזוק, תשלום ב[[ראש נזק]] נפרד עבור שירותי ליווי. אל ערעור שהגיע לבית המשפט העליון על מקרה כזה הצטרפו הארגונים "מוקד סיוע לעובדים זרים" והקליניקה למאבק בסחר בנשים של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ועצם ההזדקקות לראש נזק עבור שירותי ליווי עלה לדיון. ב[[פסק דין|פסק הדין]] הוסכם פה אחד שבמקרה הספציפי אין מקום לתשלום עבור שירותי ליווי, אולם השופטים היו חלוקים לגבי העקרון הכללי.
השופט [[אליעזר ריבלין]] קבע בנחרצות: {{ציטוט|תוכן=אין מקום לכך שבית המשפט יפסוק פיצוי שתכליתו מימון שירותי-ליווי. פיצוי כזה, כך אנו סבורים, מנוגד למגמתו של הדין הפלילי, במיוחד על רקע המציאות בישראל ומלחמת-החורמה של מערכות האכיפה בתופעות הכרוכות בתעשיית הזנות. יוטעם: שלילת הפיצוי איננה אכיפת מוסר גרידא; תכליתה למנוע עידוד ומימון של תופעות הכרוכות, למצער בחלק ניכר מן המקרים, בניצול, בגרימת נזק וביחסי תלות (ראו והשוו דברי השופט חשין בעניין תוג'מן הנ"ל). המשפט הישראלי הוא אחד, ובתי המשפט המוקיעים את התופעות שתעשיית הזנות בישראל נגועה בהם הם אותם בתי משפט המתבקשים לפסוק פיצוי עבור שירותי-ליווי. הקול חייב אפוא להיות קול אחד. על רקע זה נֹאמר מפורשות: בהתחשב בדין הישראלי ובמציאות הישראלית, אין להכיר בשימוש בשירותיה של זונה כ"פיצוי" לניזוק, ואין מקום לכך שבית המשפט יורה על תשלום כסף, שלא ניתן אלא לומר עליו כי בסבירות גבוהה הוא ימצא את דרכו לכיסם של אלה המוצאים פרנסתם ברווחי הזנות{{הערה|השופט אליעזר ריבלין, [https://supremedecisions{{פס"ד עליון|קישור=04111520.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\04\520\111\P19&fileName|סוג=04111520_P19.txt&type=4 ע"א 11152/04 |עותר=יוסף פרדו נגד |משיב=מגדל חברה לביטוח בע"מ ואחרים], |ניתן ב-=16 באוקטובר 2006}}}}.}}
לעומת זאת, הנשיאה [[דורית ביניש]] סייגה במעט את הדברים ואמרה שאף על פי שבכלל יש לקבל גישה זו, ייתכנו מקרים חריגים והשופט [[אהרן ברק]] ביקש להשאיר את הסוגיה כולה בצריך עיון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=04111520.p19|סוג=ע"א|עותר=פדרו|משיב=מגדל חברה לביטוח בע"מ|ניתן ב=16.10.06}}}}. זמן קצר מאוחר יותר, בהקשר למקרה אחר, כתב השופט אהרן ברק והשופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[סלים ג'ובראן]] הסכימו איתו, כי: {{ציטוט|תוכן=למשיב נפסקו פיצויים בגין "שירותיים חברתיים", שאינם אלא מפגשים מיניים עם נערות ליווי. עניין זה נידון בהרחבה לאחרונה ב[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\04\520\111\P19&fileName=04111520_P19.txt&type=4 ע{{פס"אד 11152/04 פדרו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ]. נקבע שם כי אין לקבל את סיווגה של היזקקות לשירותי זנות כנזק ממוני המצדיק פיצוי כספי "מכוון מטרה" וכי אין מקום לפסיקת פיצוי שתכליתו מימון תעשיית הזנות. לפיכך, דינו של פיצוי זה להתבטל{{הערהעליון|השופט אהרן ברק, [https://supremedecisionsקישור=05010680.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\05\680\010\A12&fileName|סוג=05010680_A12.txt&type=4 ע"א 1068/05 |עותר=עיריית ירושלים נגד |משיב=עמרם מימוני ואחרים], |ניתן ב-=14 בדצמבר 2006}}}}.}}
 
[[בית הדין הארצי לעבודה]] דחה ערעור על פסק דין שבו נפסקו לאישה שעסקה בזנות, לאחר שהייתה קורבן לסחר בנשים, שכר עבודה בגובה [[שכר מינימום]], וכן פיצויים בסך 240,000 ש"ח{{הערה|[http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a05000480a.htm עע 480/05 אלי בן עמי ואחרים נגד פלונית], ניתן ב-8 ביולי 2008}}. [[בית הדין האזורי לעבודה]] ב[[באר שבע]] פסק שהתקיימו [[יחסי עובד-מעביד]] בין זונה לסרסור שהעסיק אותה, וחייב את הסרסור בתשלום השכר הנובע מכך.