פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנה
מ
הוספת קישור למודעת אבל
ב-18 בינואר 1926, בהופעת הסיום של התיאטרון לפני שעזבה 'הבימה' את ברית המועצות, בוצע "בין שני עולמות" במוסקבה על ידה בפעם האחרונה.{{הערה|איבנוב, עמ' 156.}} לאחר מכן יצאה 'הבימה' לסיבוב הופעות בינלאומי שארך כשנה וחצי, והציגה את 'הדיבוק' באירופה ובארצות הברית. מל גורדון כתב "רק בברלין זכה 'הדיבוק' לעידוד מהקהל המתבולל והלא-יהודי... גם בניו יורק, מרכזו הדמוגרפי של העולם היהודי, היה זה כישלון מסחרי... ההפקות בלשון הזרה בלבלו את הצופים, יהודים ושאינם כאחד."{{הערה|שם=גור}}
 
'בין שני עולמות' הוצג על אדמת ארץ ישראל לראשונה בידי חברי תיאטרון החובבים של [[גדוד שומריה]] שעסקו בסלילת כביש [[חיפה]]-[[רמת ישי|ג'דה]]. חברי הקבוצה לא זכרו את התאריך המדויק, אך החוקר [[פרדי רוקם]] הסיק כי היה זה זמן מה לאחר ה-4 בפברואר 1922; באותו יום פורסמה [[מודעת אבל]] על חבר שהתאבד, והבמאי [[יהודה יערי]] זכר כי קיבל עותק של "התקופה" עם המחזה בתרגום ביאליק כשבוע לאחר אותו מקרה. בהפקת החובבים שיחק יערי את חנן, חלוצה בשם רחל שינדלר הופיעה כלאה וחבר הגדוד [[אבא חושי]] היה עזריאל ממירופול.{{הערה|{{קתדרה||'הדיבוק' על כביש חיפה-ג'דה: על ההצגה הראשונה של 'הדיבוק' בארץ-ישראל|26.10(1)|26, דצמבר 1982, עמ' 193-186}}}} ב-8 ביוני 1922 הוצג המחזה לראשונה בתיאטרון מקצועי, כשמיכאל גור העלה אותו בתיאטרון הדרמטי בתל אביב, בעברית אך לפי הנוסח הוילנאי. ב-20 בפברואר 1926 עלתה בכורת "הדיבוק" לפי הנוסח של וכטנגוב ב[[התיאטרון הארץ ישראלי|תיאטרון הארץ ישראלי]], בבימוי [[מנחם גנסין]].{{הערה|{{קתדרה|[[פרדי רוקם]]|'הדיבוק' בארץ-ישראל. התיאטרון, הביקורת והתגבשותה של התרבות העברית|20.4|20, יולי 1981}}}}
 
בתל אביב נערך ביוני 1926 דיון פומבי במחזה, שנודע כ"משפט הדיבוק". בשתי ישיבות ב-6 וב-16 בו, בהשתתפות קהל של כ-5,000 איש ואנשי תרבות ידועי שם, דנו חברי אגודת הסופרים העבריים בנתק בין נושא ההצגה לבין מציאות החיים בארץ והצורך לגייס את התרבות למאבקי החלוצים. כמו כן, הובע חשש לגבי התרבות העברית הצעירה, ש"אם נוסיף להלבישה בשדים, יש סכנה שתהיה לה קפוטה ארוכה, אבל לא גלימה של חול." לבסוף הוחלט לא להתנגד למחזה.{{הערה|דן אורין, '''תיאטרון בחברה'''', האוני' הפתוחה, 2008. עמ' 116.}}