|
בשלהי ימי [[בית המקדש השני|הבית השני]] הגיעה ירושלים לשיאה. שטחה של ירושלים עמד אז על כ-1,800 [[דונם]] (פי 2 משטחה של [[העיר העתיקה]] בימינו), ובתוכה היו [[ארמון|ארמונות]] ושכונות הדומות לאלו שב[[אימפריה הרומית]]. העיר הוקפה ב[[חומה|חומות]] בצורות עם [[מגדל]]ים הנישאים ובולטים לגובה רב.
=== מבנה העיר, חומותיה וביצוריה ===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[החומה הראשונה]], [[החומה השלישית]], [[בית המקדש השני]], [[מקדש הורדוס]]}}
{{מפת ירושלים בשלהי בית שני}}
במשך כל ימיערב [[התקופההמרד ההלניסטיתהגדול]] בארץהייתה ישראל|התקופהירושלים ההלניסטיתמוקפת ומחולקת במספר חומות. העיר המרכזית הכילה במזרחה את [[עיר דוד]] כמעטהצפופה ולאוהוותיקה השתנו(שכונתה גבולותגם "העיר מאזהתחתונה"), ימיובמרכזה ובמערבה את "[[שיבתהעיר ציוןהעליונה]]." [[ביתשנבנתה המקדשהחל השנימימי [[החשמונאים]] היהואילך. ממוקםבין באותורבעים מקום בואלו היה בראשונהגיא בימישכונה "[[ביתהגיא המקדש הראשון|בית ראשוןהמרכזי]]" (או "טִירוֹפּוֹיאוֹן", והעירמיוונית), שלאורכו - [[עירמהדרום דוד]]לצפון - הייתהטיפס רחוב בדרומו.ארוך ורחב עד בל[[המאההכותל ה-2 לפנה"סהמערבי|מאהכותל ה-2 לפנה"סהמערבי]] של הר הבית, בימישם שלטוןהמשיך עוד לאורכו של הכותל. בצד המערבי והעליון של העיר העליונה בנה המלך [[החשמונאיםהורדוס]], החלהלעצמו ארמון מלוכה מפואר; הארמון גבל בחומת העיר להתרחבומצִדו באופןהפנימי משמעותי(שלצד כלפיהעיר) הגבעההוא המערבית,הוקף שםבחומה נבנההמבדילה ארמוןאותו החשמונאיםמהעיר. השטחבחומה החדש,החיצונית שעםשובצו הרחבתושלושה וביסוסומגדלי למערב, החלענק להתרחבמפוארים: אףמגדל צפונהפצאל, כונהמגדל "[[העירהיפיקוס העליונה]]",ומגדל וסביבומרים. נבנתהסביב חומהרבעים חדשה,אלו היאנבנתה "[[החומה הראשונה]]", שהקיפה למעשה את העיר התחתונה יחד עם העיר העליונה. שתיהן היוו למעשה את חלקה העיקרי של ירושלים.
בשל מיקומה של העיר בסמוך ל[[נחל קדרון]] מהמזרח ו[[גיא בן הינום]] מהדרום, אשר שימשו "מחסומים" טבעיים מסיבות [[טופוגרפיה|טופוגרפיות]], העיר הורחבה מאוחר יותר רק כלפי המערב והצפון, ואילו הגבול המזרחי והגבול הדרומי נשארו בעינם.
[[קובץ:Jerusalem Modell BW 3.JPG|ממוזער|170px|דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס) במבט ממזרח. כיום מופיע ב[[מוזיאון ישראל]].]] ▼המלך [[הורדוס]] ביצר ושִכלל את העיר, ובנה לעצמו ארמון מלוכה מפואר בצִדה המערבי והעליון של העיר העליונה. הארמון גבל בחומת העיר ומצִדו הפנימי (שלצד העיר) הוא הוקף בחומה המבדילה אותו מהעיר. בחומה החיצונית שובצו שלושה מגדלי ענק מפוארים: מגדל פצאל, מגדל היפיקוס ומגדל מרים.
המקוםצפונה המרכזילעיר בירושליםהתחתונה בפעילותוהיה ובחשיבותושטח היה[[הר הבית]] ובו [[בית המקדש השני]]. הואשטח הגיעזה לשיאוהיה בתקופתוהמקום שלהמרכזי [[הורדוס]]בירושלים שהוסיףבפעילותו ושיכללוובחשיבותו בהרבההיה בהוד[[בית והדר, בנייה וביצוריםהמקדש]]. הורדוס הכפיל את שטחו של [[הר הבית]], וזה הפך למקדש הגדול ביותר ברחבי האימפריה הרומית. [[מקדש הורדוס]] היה מוקף ב[[סטואה|סטווים]] מפוארים ותוכו רוּצף וחוּפה בסוגי [[שיש]] יקרים ובזהב. הוא נישא עד לגובה של כ-70 מטרים מעל רחבת הר הבית, שאף היא הייתה גבוהה בהרבה מהעיר שתחתיה. המקדש והר-הבית נתמכו בחומות-תמך אדירות. בקצה המערבי של חומת הר-הבית הצפונית בנה הורדוס את [[מצודת אנטוניה]] , שבפינותיה התנשאו ארבעה מגדלים גבוהים הצופים על פני השטח כולו. ובצלע הדרומי של ההר הקים הורדוס את [[הסטיו המלכותי]], ששימש גם למטרות ציבוריות. מפעל הבנייה הכביר התקדם אף בימי ממשיכיו של הורדוס עשרות שנים אחר מותו . בית המקדש שימש מוקד לאמונת [[עם ישראל]] והיווה את מרכז חיי הרוח. ההיערכות לקליטת [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] והמון האדם שפקד את העיר, כללה בין היתר: סלילת דרכים, בניית שווקים, אספקת מים והכשרת מקומות אירוח. לקראת סוף ימי הבית השני, ככל שגברה העלייה לרגל, כך עלתה חשיבותה של ירושלים והיא הפכה לאחת הערים הגדולות באימפריה הרומית. ▼
בתקופת הורדוס התפשטה ירושלים התרחבהצפונה מאוחרלצדו המערבי של הר-הבית; השוק הגדול הסמוך לכותל המערבי של הר-הבית הוסיף והתרחב אל הצפון ורובע חדש נוצר סביב השווקים שהתהוו במקום עם גדילת הסחר. הרובע שהתפתח מערבית וצפונית להר-הבית, בצמוד אליו, תוּחם על ידי חומה חדשה שנקראה "החומה השנייה". עיקר ביצורי ושִכלולי העיר והמקדש בוצעו בידי הורדוס כ-100 שנים לפני פרוץ המרד. בשנים הסמוכות יותר למרד התרחבה העיר עוד לכיוון צפון ושכונות חדשות נבנו מצפון לחומה השנייה והראשונה. המלך [[אגריפס הראשון]] החל לבנות את "[[החומה השלישית]]", שאמורה הייתה להקיף את כל השטח הצפוני החדש. אולם מלאכת הבנייה הושבתה, ככל הנראה בפקודת הקיסר [[קלאודיוס]], שחשש מביצורה של העיר. השלמת החומה התבצעה, כפי הנראה, על ידי המורדים רק עם ובסמוך לפרוץ המרד. חומה זה הייתה פחות חזקה משאר חומות העיר. ▼
העיר התחתונה אִכלסה את בני המעמד הכלכלי הנמוך של העיר ואופיינה בבנייה צפופה יותר. בעשורים האחרונים לימי הבית, הצטרפו [[הלני המלכה|הלני מלכת חדייב]] ובנה [[מונבז השני|מונבז]] לתושבי העיר התחתונה ובנו להם שם ארמונות.
מ[[בריכת השילוח]] שבפאתה הדרומית-מזרחית של העיר, טיפס רחוב ארוך ורחב עד ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] של הר הבית, שם המשיך עוד לאורכו של הכותל. בצידי הרחוב היו חנויות רבות שהפכו לשוק מסחרי גדול, כבר החל בסמוך ל[[קשת רובינסון]]. בפינה המערבית-דרומית של הר-הבית התפצל הרחוב לכיוון מזרח, אל [[שערי חולדה]] שהיוו את הכניסה המרכזית להר-הבית.
בתקופת הורדוס התפשטה ירושלים צפונה לצדו המערבי של הר-הבית. השוק הגדול הסמוך לכותל המערבי של הר-הבית הוסיף והתרחב אל הצפון ורובע חדש נוצר סביב השווקים שהתהוו במקום עם גדילת הסחר. הרובע שהתפתח מערבית וצפונית להר-הבית, בצמוד אליו, תוּחם על ידי חומה חדשה שנקראה "החומה השנייה".
▲ירושלים התרחבה מאוחר יותר לכיוון צפון ושכונות חדשות נבנו מצפון לחומה השנייה והראשונה. המלך [[אגריפס הראשון]] החל לבנות את "[[החומה השלישית]]", שאמורה הייתה להקיף את כל השטח הצפוני החדש. אולם מלאכת הבנייה הושבתה, ככל הנראה בפקודת הקיסר [[קלאודיוס]], שחשש מביצורה של העיר. השלמת החומה התבצעה, כפי הנראה, על ידי המורדים רק עם ובסמוך לפרוץ המרד. חומה זה הייתה פחות חזקה משאר חומות העיר.
==== הר הבית ====
▲[[קובץ:Jerusalem Modell BW 3.JPG|ממוזער|170px|דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס) במבט ממזרח. כיום מופיע ב[[מוזיאון ישראל]].]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[בית המקדש השני]], [[מקדש הורדוס]]}}
▲המקום המרכזי בירושלים בפעילותו ובחשיבותו היה [[בית המקדש]]. הוא הגיע לשיאו בתקופתו של [[הורדוס]] שהוסיף ושיכללו בהרבה בהוד והדר, בנייה וביצורים. הורדוס הכפיל את שטחו של [[הר הבית]], וזה הפך למקדש הגדול ביותר ברחבי האימפריה הרומית. [[מקדש הורדוס]] היה מוקף ב[[סטואה|סטווים]] מפוארים ותוכו רוּצף וחוּפה בסוגי [[שיש]] יקרים ובזהב. הוא נישא עד לגובה של כ-70 מטרים מעל רחבת הר הבית, שאף היא הייתה גבוהה בהרבה מהעיר שתחתיה. המקדש והר-הבית נתמכו בחומות-תמך אדירות. בקצה המערבי של חומת הר-הבית הצפונית בנה הורדוס את [[מצודת אנטוניה]], ובצלע הדרומי של ההר הקים את [[הסטיו המלכותי]], ששימש גם למטרות ציבוריות. מפעל הבנייה הכביר התקדם אף בימי ממשיכיו של הורדוס עשרות שנים אחר מותו.
לעיר היו "מחסומים" טבעיים-[[טופוגרפיה|טופוגרפיים]]: [[נחל קדרון]] מהמזרח ו[[גיא בן הינום]] מהדרום. מסיבה זו אף נותרו גבולות העיר בצדדים אלו יציבים לאורך כל [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] עד לעת חורבן העיר.
בית המקדש שימש מוקד לאמונת [[עם ישראל]] והיווה את מרכז חיי הרוח. ההיערכות לקליטת [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] והמון האדם שפקד את העיר, כללה בין היתר: סלילת דרכים, בניית שווקים, אספקת מים והכשרת מקומות אירוח. לקראת סוף ימי הבית השני, ככל שגברה העלייה לרגל, כך עלתה חשיבותה של ירושלים והיא הפכה לאחת הערים הגדולות באימפריה הרומית.
=== המבנה הדתי-חברתי ===
| 