מטוס ימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 6:
==סוגים==
ישנם שני סוגים של מטוסים ימיים:
* '''מטוס ימי''': מטוס שמתחת לגופו מותקנים מצופים. בדרך כלל מותקנים שני מצופים למטוס כזה, אולם ישנם מטוסים שבהם מותקן מצוף יחיד מתחת לגוף המטוס, ובנוסף מותקנים מצופים מתחת לכנפיים. מטוסים כאלה הופעלו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. גוף המטוס עצמו אינו נוגע במים.
* '''סירה מעופפת''': בסירה (או ספינה) מעופפת הציפה מושגת באמצעות גוף המטוס עצמו, כמו ב[[אונייה]]. גוף כלי הטיס בנוי כך שבעת הנחיתה על המים הוא צף. על כנפי הספינה המעופפת מותקנים מצופים קטנים, המשמשים כמייצבים שנועדו לשמור על [[שיווי משקל מכני|שיווי המשקל]]. כלי טיס אלה היו נפוצים במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]], בעיקר לחילוץ, סיור וריגול.
 
==מטוס אמפיבי==
שורה 16:
[[קובץ:CanardVoisin.jpg|ממוזער|מטוס ימי מדגם '''קאנארד וואזן''', בניסויים על נהר ה[[סן]], [[3 באוגוסט]] [[1911]]. חרטום המטוס הוא בצד הימני של התמונה.]]
[[קובץ:CanardVoisinJune1912.jpg|ממוזער|מטוס ימי מדגם '''קאנארד וואזן''' ממריא מנושאת המטוסים של חיל הים הצרפתי '''La Foudre''' (מימין, עם המנוף), יוני [[1912]]]]
המטוס הראשון שהמריא ונחת במים היה מטוסו של חלוץ התעופה הצרפתי [[הנרי פבר]]. הטיסה התבצעה ב-[[28 במרץ]] [[1910]], והייתה למרחק של 800 מטרים. שני חלוצי תעופה צרפתיים אחרים, האחים שרל וגבריל וואזן (Voisin) עקבו אחרי ניסוייו, ורכשו ממנה את המצופים שבנה עבור מטוסיו. הם בנו מטוס ימי בשם '''קנארד וואזן''' (Canard Voisin), ובאוקטובר [[1910]] חצו במטוס זה לראשונה את נהר ה[[סן]]. מטוס זה היה אחד המטוסים הימיים הפופולריים בתחילת המאה, וב-[[1912]] נרכש עבור [[חיל הים הצרפתי]].
 
ב[[ארצות הברית]] הוטס המטוס הימי הראשון בידי חלוץ התעופה [[גלן קרטיס]], ב-[[26 בינואר]] [[1911]]. ב-[[1912]] בנה קרטיס, יחד עם הבריטי ג'ון סיריל פורט, דגם ראשון של ספינה מעופפת. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] פותח דגם זה והפך לסדרת המטוסי הימיים '''פליקסטו''' (Felixstowe), ששימשו במשך המלחמה לסיור ול[[לוחמה נגד צוללות]] ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי הבריטי]]. מטוס ימי אחר שיוצר על ידי קרטיס, קרטיס N-9, היה מטוס אימון ששימש אלפי טייסים של [[צי ארצות הברית]].
שורה 51:
מטוסים ימיים מופעלים גם באזורים נידחים, כמו ב[[אלסקה]] וב[[קנדה]], שבהם יש מספר רב של [[אגם|אגמים]] שבהם ניתן לנחות או להמריא. מטוסים אלה מופעלים בקווים סדירים, וגם כמטוסי צ'רטר ואף בשימוש פרטי על ידי תושבי האזור.
 
ב[[יוון]] משתמשים במטוסים ימיים לצורך קשר בין [[אי|איי]]י [[הים האגאי]] הרבים לבין היבשה. גם בין איי [[הים הקריבי]] ישנם מפעילים רבים העושים שימוש במטוסים ימיים לצורך קשר בין האיים השונים.
 
לסוגים שונים של מסוקים יש יכולת לנחיתה במים, אך לא נהוג להתייחס למסוקים אלה כמסוקים ימיים.
שורה 58:
[[קובץ:Seaplane refueling on the Sea of Galilee, 1938.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס ימי של חברת [[אימפיריאל איירווייז]] בדרכו מאוסטרליה דרך הודו ללונדון, מתדלק במימי ה[[כנרת]], [[1938]]]]
[[קובץ:Short S-23.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינה מעופפת מדגם 323C "אמפייר", תוצרת חברת שורט (צולמה באוסטרליה בסוף שנות ה-30)]]
חוף [[טבריה]] שימש תחנת ביניים לספינות המעופפות של חברת התעופה הבריטית [[אימפיריאל איירווייז]], בדרכן מאנגליה להודו. הנחיתה הראשונה התקיימה ב-[[20 באוקטובר]] [[1931]].{{הערה|קראו בעיתון [[הארץ]], עמ' 1, בתאריך 20 באוקטובר 1931}} זו הייתה ספינה מעופפת מתוצרת חברת שורט מדגם S-17 Scipio. בהמשך שימשו בקו ספינות מעופפות מדגם מדגם 323C "אמפייר", גם הן תוצרת שורט. הטיסות המשיכו להתקיים עד שנת [[1942]]{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=cscbtskc8xk מטוסי ים בכנרת 1931-19421931–1942, יו-טיוב ]}}{{הערה| [http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/534/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C ראשית התעופה בארץ ישראל - התאחדות בולאי ישראל]}}
 
==מטוסים ימיים בצה"ל==
שורה 84:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Seaplanes}}
*{{אתר חיל האוויר|שי טל ועמית דרנגר|מים ושמיים|2079-28019}}
* {{יוטיוב|cscbtskc8xk|שם=מצגת של הספינות המעופפות בחוף טבריה}}
 
== הערות שוליים ==