בית העלמין בשכונת שערי צדק – הבדלי גרסאות

על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הואהיה [[בית הקברות סנהדריה]]., בתיבו קברותקברו אחריםעד היובוקר [[ביתה-19 העלמיןבמאי שייח'1948 באדר]],כאשר במחצבההשטח הנטושההפך שללמסוכן [[שייח'עקב באדר]].ירי לשארמן חברותהצד הקדישאהערבי. העדתיותהחל שפעלומיום בירושלים24 לאבמאי היו1948 שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילתהחלה הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החוליםהעלמין למטרהשייח' זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחריםבאדר]], אולםבשטח עדשאותר ימינובתחום נשארוהמחצבה מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמוהנטושה של ד"ר[[שייח' משהבאדר]]. וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.