עברית ישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 27:
עקב תהליך ההתפתחות הייחודי שלה יש לעברית הישראלית מאפיינים מיוחדים, שכן כלולים בה יסודות לשוניים ממקורות שונים: יסודות מן ה[[עברית]] הקלאסית - בעיקר [[עברית מקראית|העברית המקראית]] ו[[לשון חז"ל]]; יסודות מן [[לשון ימי-הביניים|העברית הכתובה של ימי הביניים]] ותקופת [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]; יסודות שמקורם בשפה ה[[ערבית]]; יסודות שמקורם בשפות [[אירופה]] שדוברו בפי יוצרי העברית הישראלית, בעיקר [[יידיש]], [[פולנית]], [[רוסית]] ו[[גרמנית]]; ויסודות שנוצרו עם הזמן מתוך תהליכים פנימיים שחלו בשפה זו. תהליכים כאלה חלים בכל שפה, אולם בעברית הישראלית הם קורים בצורה מואצת עקב התנאים המיוחדים שבהם היא מתפתחת (ראו פירוט להלן).
 
ישנם חוקרי שפה החלוקים ביניהם בכמה סוגיות באשר לאופייה ולדמותה של השפה, למשל מידת הקשר בינה לבין העברית הקדומה. המחלוקות משתקפות גם בשמות השונים שמכנים בהם את השפה, ובהם '''עברית ישראלית''' או '''עברית חדשה''', '''עברית מודרנית''' ו'''עברית בת-זמננו'''. רוב החוקרים מכנים את העברית הישראלית בשם Hebrew או '''עברית''' ולצורך הבחנה כותבים Modern Hebrew (=עברית מודרנית) או Israeli Hebrew (=עברית ישראלית).
 
רבדים שונים של השפה העברית הקדומה ושל הכתבים העבריים מ[[ימי הביניים]] משמשים בסיס לעברית הישראלית. הדבר ניכר במיוחד ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של העברית הישראלית, שהיא דומה מאוד למורפולוגיה של [[שפות שמיות]] אחרות{{הערה|שם=גולדנברג|גדעון גולדנברג, "העברית כלשון שמית חיה". בתוך: '''הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה''', האקדמיה הלאומית למדעים תשנ"ו, עמ' 190-148}}{{הערה|שם=בן חיים|זאב בן-חיים, "לשון עתיקה במציאות החדשה", '''במלחמתה של לשון''', ירושלים תשנ"ב}}. לגבי התחביר של העברית הישראלית הדעות חלוקות: יש הסבורים כי הוא מזכיר תחביר של [[שפות הודו-אירופיות]]{{הערה|1=Paul Wexler, [http://books.google.co.uk/books?ei=zyJcTJWxK5PQ4wb93vmOAg&hl=iw&id=TXgNAAAAYAAJ&q=%22new+view%22 The schizoid nature of modern Hebrew: a Slavic language in search of a Semitic past]}}, ולעומתם אחרים{{הערה|שם=גולדנברג}}{{הערה|שם=בן חיים}} סבורים כי הוא דומה יותר לתחביר של שפות שמיות.