הבדלים בין גרסאות בדף "עמוס קינן"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנה
מ
הוספת קישור לשטח צבאי סגור
מ (הוספת קישור לשטח צבאי סגור)
===לאחר שובו לישראל===
[[קובץ:Amos Kenan – winged lion 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של קינן, על גבי הפסל "אריה מכונף" בחזית [[היכל הספורט רוממה]] בחיפה]]
עם שובו לישראל החלה תקופת כתיבתו ב"[[ידיעות אחרונות]]", שארכה למעלה משלושים שנה. בפברואר [[1964]] החל העיתון לפרסם במוסף סוף השבוע מדור בשם "ציפור הנפש", שבו כתב קינן, לצד כותבים כ[[דן בן אמוץ]], [[חיים חפר]], [[בועז עברון]] ו[[שמעון צבר]]. המוסף תקף את ממסד [[מפא"י]], והביע דעות שמאליות. בתקופה זו התרחש המאבק על [[הפקעה|הפקעת אדמות]] ב[[הגליל|גליל]] לשם בניית העיר [[כרמיאל]]. קינן, ואחרים לצדו, נטלו במאבק זה חלק פעיל, ובאפריל [[1965]] אף נקנס קינן, ועמו הפסל [[יגאל תומרקין]] על ידי בית הדין הצבאי בנצרת ונדונו ל[[מאסר על תנאי]], משום ש"נכנסו לשטחל[[שטח צבאי סגור]]".{{הערה|1={{דבר|יואל דר|קנס ומאסר על תנאי לתומרקין ולקינן|1965/04/18|00830}}}} דעות אלו של הכותבים במוסף לא עמדו בקנה אחד עם נטייתו הממסדית של העיתון, ובמיוחד עם נטיותיו הימניות של העורך [[הרצל רוזנבלום]]. ב-[[1965]] החליטו עורכי "ידיעות אחרונות", רוזנבלום ו[[דב יודקובסקי]], להפסיק את הופעת המוסף. בתגובה, החליטו קינן, בן אמוץ, ואחרים, להוציא את המוסף כעיתון עצמאי בשם "ציפור הנפש". העיתון יצא לאור מספר שבועות בתחילת [[1965]] כאשר לצד קינן, בן אמוץ, וחפר כתבו בו גם [[דוד אבידן]], [[יגאל תומרקין]] ואחרים, אך הוא לא הצליח לעמוד מבחינה כלכלית, ונסגר. קינן הפסיד סכומים ניכרים בהוצאתו לאור של העיתון, ושקע בחובות. לאחר מכן שב והתקבל לעבודה ב"ידיעות אחרונות", והיה במשך שנים רבות בין העורכים של עמודי האמצע של המוסף הפוליטי ביום שישי, לצדם של חיים חפר ו[[בועז עברון]]. עמודים אלו כונו "פתחלנד" וכן "השובך האדום" בשל אופיים השמאלי.{{הערה|1=אמנון דנקנר, '''דן בן אמוץ''', הוצאת כתר, 1992, עמ' 208}} מדי שבוע, עד ל[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היה קינן מפרסם טור שבועי נוקב, ולצדו איור בסגנונו הנאיבי והמיוחד. בשנים אלו החל גם בפרסום ספריו, והיה פעיל גם כמחזאי ותסריטאי, כפזמונאי וכאמן פלסטי.
 
כתיבתו עסקה בעיקר בקשר אל אדמת [[ארץ ישראל]], אל נופה ומראותיה, אך באופן עקבי היה קינן בעד פשרה טריטוריאלית, והחל משנת [[1967]] נמנה עם הראשונים שהתנגדו לשליטה הישראלית ב[[יהודה שומרון וחבל עזה]]. עוד ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה חבר בקבוצת "[[הפעולה השמית]]" לצד [[אורי אבנרי]] [[נתן ילין מור]] ו[[בועז עברון]], שקראה להקמת פדרציה ישראלית-פלסטינית, במסמך שכונה "המנשר העברי".{{הערה|שם=Avneri|1=אורי אבנרי [http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/avnery/1249756876/ המאהב של ארץ ישראל] הספד לקינן באתר [[גוש שלום]]}}
92,702

עריכות