חסימת מעיים – הבדלי גרסאות

כתוצאה מהחסימה ייווצר לחץ שילך ויגבר על דפנות המעי, אשר עלול להביא לחסימה בניקוז הוורידי, עליה של ה[[סרעפת]] ודיכוי תהליך אוורור הריאות. החסימה כשלעצמה תביא להצטברות של [[חיידקים]] (השכיחים ביותר- ''[[Escherichia coli]]'', ''[[Klebsiella pneumoniae]]'', ''[[אנטרוקוקוס|Enterococcus faecalis]]'') ושיעורם יעלה באופן מהיר. הסיכון ל[[אלח דם]], [[נמק]] של המעי והתנקבותו ([[פרפורציה]]) עולה, ואיתו הסיכון ל[[דלקת הצפק]] ([[דלקת]] של ה[[צפק]] העוטף את המעי) מסכנת חיים.

 

הסימנים הקליניים של חסימת מעיים כוללים כאבי בטן עוויתיים, בחילות, הקאות, התרחבות בטנית, והחולה מציין כי אין צואה או יציאה של גזים כלל – בשלב מתקדם יותר. [[כאב בטן|כאבי הבטן]] מגיעים במרווחים של כ- 4-5 דקות. בשלב מאוחר של המחלה החולה עלול להקיא תוכן צואתי.