חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Snfdfk (שיחה | תרומות)
מ המקור מצוין בטקסט; לא קריטי להניח אותו בהערת שוליים דוקא.
שורה 39:
היחס השלילי לחולדה ממשיך: [[רב נחמן]] טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים": {{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}{{הערה|רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שמחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל את העובדה שהיו גם נשים שהתנבאו(הערת עורך:יש לדחות את הנאמר כאן.שהרי האמוראים לא העבירו ביקורת על אביגיל.ואף אם היו מביאים ביקורת על אביגיל.כעין שהעבירו על דמויות אחרות אין זה מעיד על כך שהייתה התקשות להאמין לזה שאשה יכולה להתנבא).}}.
 
דרשנים ופרשנים מאוחרים יותר התייחסו באור חיובי לחולדה: במדרש [[בראשית רבתי]] פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי [[משה הדרשן]] במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם{{מקור}}.
 
[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]]. ובמקום אחר{{הערה|מלכים ב פרק לד פסוק כב.}} הוא מביא שהייתה יושבת בין שני [[שערי חולדה]] שנקראו לדעתו על שמה.