אנרי פיליפ פטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.65.25.95 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן
מ הוספת קישור לכיסא גלגלים
שורה 89:
ממשל וישי היה למעשה ממשלת בובות גרמנית לכל דבר ועניין. בעלי תפקיד חשובים כדארנן היו אף בעלי דרגה ב[[אס אס]] ונשבעו אמונים להיטלר.
 
כלפי פנים היה הממשל אמור להיות ממשל סמכותי וימני, ברוח משטרו של [[פרנסיסקו פרנקו]] בספרד. פטן החליף את הסיסמה הצרפתית הידועה - Liberté, Egalité, Fraternité - [[חירות, שוויון, אחווה]], בסיסמה Travail, Famille, Patrie - עבודה, משפחה, מולדת. נעשו ניסיונות ל[[פולחן אישיות]] של "המרשל" כפי שקרא העם הצרפתי לפטן, אשר הוצג כדמות אבהית ומגוננת. לרבים ברור היה כי כל אלו הם תעמולה מן השפה ולחוץ, שכן היה מדובר בממשלת בובות תבוסתנית, המבוססת על כניעה מבישה ועל שיתוף פעולה עם הגרועה שבאויבותיה של צרפת. [[קריקטורה]], שפורסמה באותם הימים מראה את פטן הישיש, לבוש במדי מרשל ומנופף ב[[חרב]], כשהוא מובל בכיסאב[[כיסא גלגלים]] על ידי חייל גרמני הלבוש במדי הו[[ורמאכט]]. רבים מבני העם העריצו את המרשל וסברו, כי שיתוף הפעולה הוא העמדת פנים זמנית, וכי הגיבור הישיש עוד יושיע את צרפת משתגיע העת. ככל שחלף הזמן ונתגלו פניו האמיתיות של הממשל, הלכו והתמעטו המאמינים באמונה זו. עוד ב-[[1942]] האמין אדם כ[[אנרי ז'ירו]], כי יוכל לאחד את מה שנותר מצבא צרפת על אדמת צרפת, לקבל תפקיד מטעמו של המרשל, וכממשיכה החוקתי של מדינת וישי ליצור על אדמת צרפת גופא ראש גשר לפלישת בעלות הברית, תוך שהוא דוחק את המרשל לתפקיד סמלי. הייתה זו דוגמה לעוורונם של צרפתים רבים באשר למשטר וישי ולפטן.
 
בריטניה הייתה מלכתחילה חשדנית כלפי הממשל החדש. לאחר [[ניתוק היחסים הדיפלומטיים]] ב-[[5 ביולי]] [[1940]], הוקמה בבריטניה "ממשלת [[צרפת החופשית]]" של דה גול, שהתיימרה להיות חלופה לממשל וישי. על אף שדרלן, ששלט בצי הצרפתי, הבטיח נאמנה כי הצי לא יימסר לידי הגרמנים, החרימה הממשלה הבריטית את כל הספינות הצרפתיות שנמצאו בנמלים בריטים והשיגה את השליטה בספינות צרפתיות שעגנו בנמל אלכסנדריה במצרים. בכך לא היה די. בקרב ימי באזור [[מרס אל-כביר]] (ליד העיר [[אוראן]] ב[[אלג'יריה]]), הושמדה שייטת צרפתית, ואלף מלחים צרפתים נהרגו, לאחר שלא הסכימו להיכנע לכוח בריטי עדיף. תקריות דומות ב[[דקר (עיר)|דקר]] שב[[סנגל]], הסתיימו בגירוש הכוחות התוקפים הבריטים. תקריות אלו גרמו לתחושות אנטי בריטיות בקרב אנשי הצי הצרפתי.