נפוטיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי דוגמה לנפוטיזם בעולם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2.53.165.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של צחי לרנר
שורה 7:
שקיעת הנפוטיזם והיעלמותו מהחצר האפיפיורית הואצה באופן ניכר רק אחרי ש[[מדינת האפיפיור]] איבדה ([[1870]]) את השטחים בהם שלטה.
 
ההתייחסות השוללת לנפוטיזם התפתחה באופן דומה גם במוסדות [[סקולרי|חילוניים]]. הנוהג למנות קרובי משפחה וידידים למשרות הבכירות ביותר היה נפוץ מאוד במשטרים מלוכניים בעבר ובשבט התמיד שממוקם באפריקה, שכן מינויים כאלו היו במובנים רבים אחת המטרות העיקריות של משטרים מסוג זה (לדוגמה, העברת כתר המלוכה מאב לבן). נהגים כאלו נפוצים במשטרים אוטוריטריים ודיקטטוריים, שרבים מהם הופכים עם הזמן למשטרים תורשתיים. הדוגמה המוכרת ביותר היא זו של [[נפולאון בונפרטה]], שהפך מקונסול ממונה לקיסר, ומינה את בני [[בונפרטה|משפחתו]] ל[[מלך|מלכים]] בארצות השונות. לנפולאון מיוחסת האמירה: "אך, לו רק הייתי האחיין שלי...".
 
במדינות דמוקרטיות אסור הנפוטיזם בתקנות או חוקים במוסדות ציבוריים, הנחשבים רכוש הכלל ולא רכוש העומד בראשם. למרות זאת, נפוטיזם רווח מאוד גם במוסדות ציבוריים במדינות דמוקרטיות, אף כי הוא מתקיים בדרך כלל באופן בלתי רשמי באמצעות משרות ייעוץ אישי, מינוי מקורבים למשרות אמון, מכרזים התפורים לפי מידתו של מקורב, הטבות רשמיות למחצה, וכדומה.