פסטיבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Paleo festival nyon 13.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פסטיבל פלאו]] בעיר [[ניון]] שב[[קנטון וו]] שב[[שווייץ]]. [[עיר|ערים]] רבות ב[[הקנטונים של שווייץ|קנטון]] זה מארחות ומפיקות פסטיבלים רבים. העיר הבולטת ביותר ביניהן היא [[מונטרה]].]]
[[קובץ:Tado Festival 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פסטיבל טדו]] ב[[יפן]]]]
'''פסטיבל''' (ב[[לועזית]]: '''Festival'''. לפי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''תְּחִגָּה''') הוא
על פי רוב, אירועי ותכני הפסטיבל הם בעלי מכנה משותף, ותחת תֵּמָה (נושא) מוגדרת (לדוגמה: [[פסטיבל קולנוע]]), ואל הפסטיבל מתלווה אווירת [[חג]]. פסטיבלים יכולים להיות מאורגנים על ידי [[רשות מקומית]] או על ידי [[יזם]] פרטי. אולם כמעט כל הפסטיבלים הם בעלי [[מטרה (תכלית)|מטרה]] של קידום [[ערך (אתיקה)|ערך]] כלשהו/צורת אמנות מסוימת בציבור הרחב החי בסביבה שבה נערך אותו פסטיבל.▼
מקור המילה "פסטיבל" (Festival) ב[[צרפתית]] וב[[אנגלית]] של ימי הביניים. המילה התפתחה מהמילה ה[[לטינית]] festa, שפירושה סעודה, משתה, חגיגה.▼
הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע תחת המילה פסטיבל את המילים '''חגאום '''(חַגְאֹם; בריבוי: '''חַגְאֻמִּים''') או '''חגום''', הרומזות על המילים אום (מילה מקראית שפירושה לאום) ואמנות.{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו"ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 171, ההצעה פורסמה בלוח הקואופרציה תשי"ג ובפינת הלשון של אבינרי ביד טבת תשי"ג, 1 בינואר 1953}}}}}} אבינרי ניבא שהחידוש "תחיגה" של ועד הלשון לא יצלח הן מבחינה פונטית (הזכיר לו את המילה "דחיקה") הן מבחינה לשונית (נימק כי השמות במשקל זה, כמו תהילה או תפילה, נובעים מתוך בניין פיעל או התפעל: מהלל-מתהלל, מתחנן – ואילו השורש ח־ג־ג נוטה חג וחוגג ולא "מחגג" או "מתחגג").{{הערה|שם=:0}} אבינרי אף הציע להחיות את המילה הגנוזה בפיוטים חֶגֶג (במשקל רטט).{{הערה|שם=:0}}▼
פסטיבל בהיקף קטן יכול להתרחש כולו על [[אולם תיאטרון#במת התיאטרון|במה]] אחת, שעליה עולים הרכבים [[מוזיקה|מוזיקליים]] רבים בזה אחר זה במשך שעות אחדות (למשל [[פסטיבל שירי ילדים]]). פסטיבל כזה ייועד על פי רוב לקהל מקומי או קטן. פסטיבל גדול, שמושך קהל רחב יותר ועשוי אף למשוך אורחים מ[[מדינה|ארצות]] אחרות, יכול להתרחש במהלך ימים אחדים (כאלה הם למשל פסטיבלי [[מוזיקת רוק|רוק]]) ואפילו במשך חודש (למשל [[פסטיבל ישראל]]), ויכול להתרחש על במה אחת, במות אחדות או אף במקומות רבים ברחבי אותה [[עיר]]. רבים מהפסטיבלים מתקיימים באופן סדיר פעם בשנה.▼
==סוגי פסטיבלים==
רוב הפסטיבלים הנערכים ב[[העידן המודרני|עידן המודרני]], מכילים אירועי אמנות כ[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], [[מחזה|הצגות]], או מופעי [[מוזיקה]], [[ריקוד]] ו[[לוליינות]], לעיתים בשילוב של מספר צורות אמנות (כמו בפסטיבל ישראל) ולעיתים תוך ייחוד של צורת אמנות אחת (כפסטיבלי [[תיאטרון]]).▼
ישנם פסטיבלים העוסקים בתחום רחב מאד, אותו הם פורטים באמצעות תכנים שונים לנושאים ו[[סוגה|סוגות]] - לדוגמה פסטיבלי מוזיקה; וישנם אחרים, המקדישים עצמם לנושא מצומצם בתוך תחום רחב - כדוגמת "[[פסטיבל מוזיקת הרנסאנס של קופנהגן]]". לצד אלה ישנם אף "פסטיבלי-נישה": אלו הם אותם פסטיבלים המתמקדים ברעיון צר יחסית, או המעלים את קרנה או פועלה של אישיות ספציפית, למשל [[פסטיבל ריכרד וגנר]]. בשולי הפסטיבל יתקיימו, על פי רוב, [[הרצאה|הרצאות]], פאנלים ומספר אירועי-משנה קטנים המיועדים לתמוך בנושא האירוע המרכזי - כ[[תערוכה|תערוכות]], או להשלים את אווירת החג, כדוכני [[מזון]].
▲פסטיבל בהיקף קטן יכול להתרחש כולו על [[אולם תיאטרון#במת התיאטרון|במה]] אחת, שעליה עולים הרכבים [[מוזיקה|מוזיקליים]] רבים בזה אחר זה במשך שעות אחדות (למשל [[פסטיבל שירי ילדים]]). פסטיבל כזה ייועד על פי רוב לקהל מקומי או קטן. פסטיבל גדול, שמושך קהל רחב יותר ועשוי אף למשוך אורחים מ[[מדינה|ארצות]] אחרות, יכול להתרחש במהלך ימים אחדים (כאלה הם למשל פסטיבלי [[מוזיקת רוק|רוק]]) ואפילו במשך חודש (למשל [[פסטיבל ישראל]]), ויכול להתרחש על במה אחת, במות אחדות או אף במקומות רבים ברחבי אותה [[עיר]]
▲
▲פסטיבל שמשולב ב[[שוק (מסחר)|שוק]] או אירועי מכירה של [[מוצר]]ים ייחודיים נקרא [[יריד]] (לדוגמה [[יריד החלב של ויסקונסין]]). [[קרנבל]] הוא פסטיבל [[תחפושת|תחפושות]] ו[[ריקוד]]ים בהשתתפות הקהל, לרוב בליווי [[תהלוכה]] בעלת אלמנטים [[קרקס]]יים. זהו פסטיבל שמקורו [[דת]]י ב[[ימי הביניים]]. רוב הפסטיבלים הנערכים ב[[העידן המודרני|עידן המודרני]], מכילים אירועי אמנות כ[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], [[מחזה|הצגות]], או מופעי [[מוזיקה]], [[ריקוד]] ו[[לוליינות]], לעיתים בשילוב של מספר צורות אמנות (כמו בפסטיבל ישראל) ולעיתים תוך ייחוד של צורת אמנות אחת (כפסטיבלי [[תיאטרון]]).
▲== מקור המילה ==
▲מקור המילה "פסטיבל" (Festival) ב[[צרפתית]] וב[[אנגלית]] של ימי הביניים. המילה התפתחה מהמילה ה[[לטינית]] festa, שפירושה סעודה, משתה, חגיגה.
▲הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע תחת המילה פסטיבל את המילים '''חגאום '''(חַגְאֹם; בריבוי: '''חַגְאֻמִּים''') או '''חגום''', הרומזות על המילים אום (מילה מקראית שפירושה לאום) ואמנות.{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו"ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 171, ההצעה פורסמה בלוח הקואופרציה תשי"ג ובפינת הלשון של אבינרי ביד טבת תשי"ג, 1 בינואר 1953}}}}}} אבינרי ניבא שהחידוש "תחיגה" של ועד הלשון לא יצלח הן מבחינה פונטית (הזכיר לו את המילה "דחיקה") הן מבחינה לשונית (נימק כי השמות במשקל זה, כמו תהילה או תפילה, נובעים מתוך בניין פיעל או התפעל: מהלל-מתהלל, מתחנן – ואילו השורש ח־ג־ג נוטה חג וחוגג ולא "מחגג" או "מתחגג").{{הערה|שם=:0}} אבינרי אף הציע להחיות את המילה הגנוזה בפיוטים חֶגֶג (במשקל רטט).{{הערה|שם=:0}}
== ראו גם ==
* [[קרנבל]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Festivals|שם ויקישיתוף=פסטיבלים}}
| |||