חניבעל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחרפה
שינוי הפנייה
שורה 109:
בעקבות התבוסה בהתנגשות הראשונה עם חניבעל, החליט הסנאט הרומאי לשלוח את הקונסול השני [[טיבריוס סמפרוניוס לונגוס]] שהמתין עם כוחותיו ב[[סיציליה]], לעזרת צבאו של סקיפיו בצפון איטליה. סימפרוניוס היה להוט לצאת לקרב בחניבעל, כדי לזכות ביוקרה פוליטית. חניבעל ניצל את להיטותו כדי לגרור אותו למלכודת והביס את הצבא הרומאי המאוחד ב[[קרב טרביה]]. לאחר מכן הוא העביר את החורף בשקט, ובשנה הבאה ([[217 לפנה"ס]]) הציב מארב מתוחכם ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] [[גאיוס פלאמיניוס נפוס]], והשמיד את צבאו ב[[קרב טראסימנוס]]. כ-15,000 חיילים רומאים כולל פלאמיניוס עצמו נהרגו בקרב זה. הקונסול השני [[גאיוס סרוויליוס גמינוס]] שלא ידע על התבוסה שיגר 4,000 פרשים לעזרת עמיתו, חניבעל שיגר כוח פרשים משלו תחת פיקודו של קצין מוכשר בשם [[מהרבעל]], בהתנגשות{{הערה|מקום ההתנגשות אינו נזכר במקורות העתיקים, אולם לייזנבי (עמ' 65) סבור שנערכה באזור העיר [[אסיזי]].}} נשבו כל הפרשים הרומאים. אותה תקופה איבד חניבעל את עינו בשל דלקת שלקה בה כשעבר באזור ביצות סמוך ל[[פירנצה]] של ימינו.{{הערה|1=פוליביוס, ספר שלישי, 79.}}
 
חניבעל למעשה יכול היה לעלות כעת על רומא, אולם הוא בחר שלא לעשות זאת, כיוון שלא היו עמו מכונות מצור וחייליו נזקקו למנוחה.{{הערה|1=שצמן עמ' 141.}} הקרב ותבוסת הפרשים זעזעו את רומא המזועזעת בלאו הכי, והוחלט למנות [[דיקטטור (רומא העתיקה)|דיקטטור]] בעיר, דבר שנעשה בשעת חירום בלבד. לתפקיד זה נבחר [[פאביוס מאקסימוס]]. זה האחרון הבין שחייליו המאומנים היטב של חניבעל עולים על החיילים הרומאיים, ולכן החליט להימנע מקרב ישיר עם חניבעל, אלא להשתמש ביתרונות הנמצאים בצד הרומאי, היינו אספקה בלתי מוגבלת וכוח אדם גדול, כדי להחליש את חניבעל בהדרגה. תוכניתו כונתה "[[האסטרטגיה הפביאנית]]" על שמו, ומטרתה הייתה בעיקר התשה של צבא חניבעל שסבל ממחסור חמור באספקה. חניבעל ניסה לגרות את פאביוס לקרב, אולם לשווא. אסטרטגיה זו לא הייתה פופולרית בקרב האזרחים ברומא שראו בה [[תבוסתנות]] ופחדנות. חניבעל השכיל לנצל רגש זה, והורה לא לפגוע בנכסיו של פאביוס. אם כי אותה שנה ([[217 לפנה"ס]]) הזדמן בפני פאביוס פיתוי שלא היה יכול לעמוד בפניו, חניבעל וצבאו תעו בדרכם ונלכדו במעבר צר בין ההרים, פאביוס מיהר וחסם את היציאות וקיווה שחסם את חניבעל. כאן הוכיח חניבעל כושר צבאי ויצירתי ביותר, הוא הורה לקשור לפידים בוערים לקרניהם של שוורים, ולשחרר אותם. הרומאים שבחשכת הלילה סברו שאלו חייליו של חניבעל מיהרו ללכוד אותם, ואפשרו לחניבעל לעבור בשלום.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי פאביוס", 6.}}
 
המאורע הכפיש את שמו של פאביוס ברומא, לקראת סוף השנה נקרא פאביוס לרומא והותיר את [[מגיסטר אקוויטום|סגנו]] [[מרקוס מינוקיוס רופוס]] כמפקד באזור. מינוקיוס חנה מול חניבעל באזור העיר גרוניום (Geronium), והמתין לשעת כושר. חניבעל מצדו השתלט על גרוניום וקיווה להעביר בה את החורף בשקט. חניבעל פיזר את חייליו כדי שילקטו תבואה בשדות לקראת החורף, מינוקיוס תקף במהירות, ואך בקושי הצליח חניבעל לסגת באבדות כבדות אל בין חומות גרוניום. הדבר העלה את קרנו של מינוקיוס ברומא, עד שהוחלט למנות אותו ל-"דיקטטור עמית" שווה זכויות לפאביוס, מה שלא נעשה מעולם ברומא.{{הערה|1=Cottrell, Leonard, Hannibal: Enemy of Rome, p 127}} חניבעל תחקר את שבוייו ולמד להכיר את אופיו של מינוקיוס, הוא הבין שמינוקיוס להוט ביותר להוכיח שהוא טוב יותר מעמיתו, והחליט לנצל להיטות זו. בין המחנה של חניבעל לזה של מינוקיוס הפרידה תלולית שהיוותה עמדה אסטרטגית חשובה, חניבעל תכנן לתפוס אותה אולם ידע שמינוקיוס ימנע ממנו לעשות זאת, על כן החביא רבים מחייליו באזור ושלח אחרים כביכול לכבוש את התלולית. מינוקיוס שראה זאת מיהר לתקוף, אולם אז חייליו של חניבעל זינקו מן המארב, חייליו של מינוקיוס פנו לסגת אולם פרשיו של חניבעל טבחו בהם ללא רחם. פאביוס השקיף כל העת על הנעשה בדאגה ולבסוף הורה לחייליו להצטרף למערכה, ותקף את חיילי חניבעל. בלית ברירה הורה חניבעל לחייליו לסגת, הוא חזר אל המחנה וגם הרומאים עשו כמוהו. הוא העביר את החורף בגרוניום בבטחה.