הבדלים בין גרסאות בדף "הטריומווירט הראשון"

שינוי הפנייה
(שינוי הפנייה)
הטריומווירט ניהל את [[רומא]] מאחורי הקלעים, תוך כדי שהם מסלקים את יריביהם הפוליטיים מרומא. במסגרת ברית בלתי רשמית זו ביקשו שני השותפים הבכירים: קראסוס ופומפיוס להשתמש בשירותיו של יוליוס קיסר, שהיה בהתחלה השותף הזוטר, לקידום האינטרסים הפוליטיים שלהם.{{הערה|G. R. Stanton and B. A. Marshall p. 205}} השלושה סיכמו כי כספו של קראסוס והשפעתו של פומפיוס יעזרו לקיסר להיבחר למשרת ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]], והוא יקדם את ענייניהם של שותפיו במסגרת משרתו. על מנת לחתום את הברית השיא קיסר את ביתו היחידה, יוליה, לפומפיוס.
 
לאחר מות אשתו של פומפיוס בשנת 54 לפנה"ס ונפילתו של קראסוס ב[[קרב חרן]] בשנת 53 לפנה"ס, חדל הטריומווירט מלהתקיים. המתח בין קיסר לסנאט הביא בסופו של דבר לפרוץ [[מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר|מלחמת האזרחים]] בשנת [[49 לפנה"ס]] שבסופה ביסס קיסר את שלטונו האוטוקרטי ברומא כ[[דיקטטור (רומא העתיקה)|דיקטטור]].
 
==רקע==
בתום עשר השנים, ינואר [[49 לפנה"ס]], יוליוס קיסר התבקש לחזור לרומא עד למועד נקוב, תוך ויתור על צבאו. יוליוס קיסר ניסה למצוא פשרה סבירה מבחינתו, אך דרישות הסנאט היו חד משמעויות.
 
בשלב מסוים הגיעו הטריבונים לובשי סחבות, ששירתו בצבאו של קיסר בגליאה והוצגו בפני חייליו כדי לגרות את זעמם על הסנאט המאוכלס באופטימאטים. החיילים יחד עם קיסר פנו לרומא כדי להגן על הדיגמה, כבוד הטריבונים. בתאריך 11 בינואר 49 לפנה"ס, עלה קיסר על רומא. פומפיוס הפסיד וברח. יוליוס מונה לשתים עשרה יום כ[[דיקטטור (רומא העתיקה)|דיקטטור]]. בשנת [[48 לפנה"ס]] הוא מונה לקונסול. בקיץ של אותה שנה הוא נלחם שוב בפומפיוס ב[[קרב פרסלוס]].
 
פומפיוס ברח למצרים ובעקבות הצעתם של יועצי מלך מצרים, ערפו את ראשו.