מטאו ריצ'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
ב-1584 השלים רוג'רי כתיבת [[קטכיזם]] (מדריך להלכות ולתפילות של הדת הנוצרית) בסינית, שאותו נהגו רוג'רי וריצ'י לחלק לידידיהם כמתנה. רוג'רי וריצ'י החליטו שהכינוי הנכון ביותר בסינית למושג ה[[אלוהים]] בנצרות הוא "טְייֵנְג'וּ" (tianzhu - שליט השמים), לאחר ששמעו את אחד מתלמידיהם מתייחס כך לציור של [[ישו]]. מטרתם הסופית הייתה להגיע אל [[קיסר סין]]. על פי הניסיון באירופה, הדרך המהירה ביותר לנצר אומה הייתה לשכנע את העומד בראשה להתנצר.
 
במקביל המשיכו השניים להעמיק את ידיעותיהם בסינית, בייחוד בלימוד הספרים הקלסיים. השניים הכינו מילון פורטוגזית-סינית, הראשון בשפה אירופאית כלשהי, שעבורו הם פיתחו שיטה לתעתק מילים מסינית באלפבית לטיני. כתב היד הלך לאיבוד בארכיונים של ה[[ישועים]] ברומא, נתגלה מחדש רק ב-1934, ויצא לאור רק ב-2001.{{הערה|שם=camus|Yves Camus, [https://web.archive.org/web/20150924090942/http://www.riccimac.org/doc/JesuitsJourneys.pdf "Jesuits' Journeys in Chinese Studies"]}}{{הערה|שם=ricciDict|"Dicionário Português-Chinês : 葡汉辞典 (Pu-Han cidian): Portuguese-Chinese dictionary" by Michele Ruggieri, Matteo Ricci; edited by John W. Witek. Published 2001, Biblioteca Nacional. {{ISBN|972-565-298-3}}. [https://books.google.com/books?id=A7h5YbM5M60C תצוגה מקדימה חלקית] זמינה ב[[גוגל ספרים]]}} במסגרת לימודיו החל ריצ'י לתרגם ל[[לטינית]] את "ארבעת הספרים" (四書 – שי שוּ) המשמשים כבסיס ל[[קונפוציאניזם]], התרגום הראשון של הקלסיקה הסינית לשפה אירופית. ריצ'י הוא שבחר לכנות את ה[[פילוסוף]] הסיני קוֹנְג-פוּ דְזְה בשם הלטיני בו הוא מוכר כיום במערב - [[קונפוציוס]].{{הערה|[http://www.friesian.com/confuci.htm Confucius]}} בנוסף פיתח ריצ'י את השיטה הראשונה ל[[תעתיק]] סינית ל[[אלפבית לטיני]], שיטה בה נעשה שימוש ב[[מילון|מילונים]] וב[[לקסיקון|לקסיקונים]] הראשונים שהוכנו למיסיונרים שנשלחו לסין.
 
בנובמבר [[1588]] שלח [[אלסנדרו ואליניאנו|ואליניאנו]] את רוג'רי בחזרה לרומא, במטרה לגייס את תמיכת האפיפיור במיסיונים של הישועים, והוא מת שם ב-1607 מבלי שהצליח להיפגש עם האפיפיור. במקומו של רוג'רי נשלח לג'אוצ'ינג אנטוניו דה אלמידה (Antonio de Almeida), שהיה עדיין מתלמד, ולכן נפל בחלקו של ריצ'י הכבוד והנטל של הקמת הכנסייה הקתולית בסין.