קלאופטרה – הבדלי גרסאות

קיסר הגיע למצרים בראש כוח חלוץ קטן, שכלל כשמונה מאות פרשים ושלושת אלפים מאתיים רגלים כבדים (לגיונרים). הוא נכנס לאלכסנדריה בתהלוכה צבאית, השתלט על חלק ממתחם ארמון המלוכה, והחרים אותו לצורך מגוריו. התנהגותו ככובש ולא כבעל ברית, פגעה ברגשותיהם של תושבי אלכסנדריה.{{הערה|Adrian Goldsworthy, '''Antony and Cleopatra''', Yale University Press, 2010, p. 345-346}} על פי גולדסוורת'י, אחת ממטרותיו של קיסר במסעו למצרים הייתה להשיג כסף כדי לממן את שכר החיילים בצבאו. מסיבה זו הוא החליט להישאר במצרים לאחר שהושגה מטרתו המקורית, תפיסתו או חיסולו של פומפיוס. גם השינוי לרעה שחל במזג האוויר מנע מספינותיו לעזוב את נמל אלכסנדריה. מיד לאחר הגעתו זימן קיסר כוחות נוספים לתגבר את צבאו באלכסנדריה. הוא טען, שעל תלמי השלושה עשר לשלם לו סכום של 17.5 מיליון [[דנאריוס|דנאריםדינרים]],{{הערה|סכום גבוה באותם הימים - שווה ערך לכ-3 מיליון [[כיכר (יחידת מידה)|כיכרות]] כסף - כמעט רבע מתקבולי המס השנתיים במצרים. ראו: Joseph G. Manning in The Cambridge Economic History of the Greco-Roman World (edited by Walter Scheidel, Ian Morris, Richard Saller), Cambridge University Press, 2008 p 454}} בהתאם להסכם שנערך עם אביו תלמי השנים עשר בשנת 59 לפנה"ס. בנוסף, הוא דרש ממנו לשלם חוב של תלמי השנים עשר לרביריוס פוסטומוס (Rabirius Postumus), חוב שקיסר ערב לו. הוא דרש מתלמי תשלום מידי של 10 מיליון דנארים כדי לממן את הוצאות צבאו.{{הערה|Adrian Goldsworthy, '''Antony and Cleopatra''', Yale University Press, 2010, p. 348-349}} תלמי השלושה עשר ויועציו זעמו על דרישותיו של קיסר.