האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אמנות וטקס: ממצאים חדשים ומקורות
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 508:
סדרת הרומנים [[רב-מכר|רבי המכר]] של הסופרת האמריקאית [[ג'ין מ. אואל]], מתוכם מפורסם בעיקר הראשון [[שבט דוב המערות]] (1980, תורגם לעברית בשנת 1983) הציגה תמונה מציאותית יותר של ניאנדרטלים, ושל היחסים בינם לבין בני-אדם מודרניים אנטומית, באירופה של הפלייסטוקן המאוחר. אואל התבססה על תחקיר מפורט של הרקע המדעי, אך גם על מספר רעיונות שכיום נחשבים לחסרי בסיס עובדתי, כמו פולחן דוב המערות, שפת סימנים וחברה שוביניסטית עם חלוקה חדה בין תפקידי גברים ונשים. בדומה לגולדינג השתמשה אואל בזרותם של הניאנדרטלים כבמראה לשיקוף התרבות ה"אנושית", אם כי היא עסקה בעיקר בנושאים כמו [[פמיניזם]] ו[[סובלנות]] לשונה. הספר עובד לסרט [[הוליווד]]י כושל בשנת 1986.
 
סופרי [[מדע בדיוני]] שונים עסקו בניאנדרטלים בעיקר בעלילות של [[מסע בזמן]] ו[[מציאותהיסטוריה חלופית]]. מהן מפורסמת בייחוד הנובלה של [[אייזק אסימוב]] "[[ילד קטן ומכוער]]" (1958) מתוך הקובץ [[מחר כפול תשע]], אשר הורחבה ב-1992 לרומן באורך מלא בשיתוף עם [[רוברט סילברברג]]. בעלילות כאלו מוצגים הניאנדרטלים לעיתים קרובות כנבונים ושקולים, אשר בתנאים אחרים היו עשויים לשרוד ואף לבנות תרבות חלופית לאנושות בת-זמננו.
 
==ראו גם==