מאיץ LHC – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 2468 the big science (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1
שורה 8:
חלקו המרכזי של המאיץ בנוי בתוך מנהרה טבעתית שאורכה כ-27 [[קילומטר]]. המתקן מסוגל [[תאוצה|להאיץ]] [[פרוטון|פרוטונים]] בשני צינורות (beam pipes) מקבילים, שמתאחדים לצינור אחד סמוך למספר נקודות אינטראקציה (interaction points) לאורך מסלול המאיץ. בנקודות אלו מתרחשת [[אינטראקציה]] (התנגשות) בין פרוטונים הנעים בכיוונים מנוגדים. ה[[אנרגיה]] של חלקיק עולה ככל ש[[מהירות]]ו גדלה. האנרגיה של הפרוטונים הנעים בצינורות ה-LHC מגיעה ל-TeV {{כ}}7 (שבעת אלפים [[מיליארד]] [[אלקטרון וולט]]; פי 7,461 מ[[מסת מנוחה|אנרגיית המנוחה]] של הפרוטון) ומהירות תנועתם מגיעה ל-99.9999991% מ[[מהירות האור]] ב[[ריק]]{{הערה|בהתאם ל[[תורת היחסות הפרטית]] לא ניתן לנוע במהירות הגבוהה מ[[מהירות האור]]. ככל שמתקרבים אליה כך עולה האנרגיה של החלקיק.}}. בחלק מהזמן יואצו במאיץ [[גרעין האטום|גרעיני]] [[עופרת]]. בחינת החלקיקים שייווצרו כתוצאה מהתנגשויות הפרוטונים או ה[[יון|יונים]] תיעשה באמצעות גלאֵי חלקיקים גדולים.
 
בניית המאיץ היא הפרויקט הגדול ביותר ב[[היסטוריה של הפיזיקה|תולדות הפיזיקה]] מבחינת מספר ה[[פיזיקאי]]ם שהשתתפו בו, והוא שני רק לתוכניות ה[[חלל]] מבחינת ההשקעה הכספית. בבנייתו, ובבניית הגלאים הנלווים, השתתפו יותר מ-5,000 פיזיקאים מיותר מ-40 מדינות, ויחד עמם עבדו על הפרויקט אלפי [[מהנדס]]ים ו[[טכנאי]]ם. עלותו הכוללת מוערכת בלמעלה מ-105 מיליארד [[אירו]]. הרעיון להקים מאיץ פרוטונים בקנה מידה כזה ב-CERN עלה כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], והאישור לתוכנית הראשונית להקמתו התקבל ב-[[1994]]. [[ישראל]] נוטלת חלק בניסוי: היא השתתפה בבניית גלאים המיועדים לאחד הניסויים המרכזיים שבו, [[ניסוי ATLAS]], וסיפקה רכיבים למערכות אחרות בניסוי.
 
==הפעלת המאיץ ותקלות שהתגלו לאחר הפעלתו==