עכשובאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיפרתי את הערך מחדש
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ביטול גרסה 23488558 של 188.64.207.104 (שיחה)
שורה 9:
}}
[[קובץ:Mav'aitan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבעיתן]]
'''עכשובאים''' ([[שם מדעי]]: Solifugae) היא סדרה של [[פרוקי רגליים]] במחלקת ה[[עכבישניים]]. יש המכנים אותם בטעות בשם "עקרבות"<!--ולא "עקרבוט"!-->, אך טעות זו נובעת ככל הנראה, משיבוש של המילה הערבית "ענכבות" ([[:ar:عنكبوت|عنكبوت]]) שפירושה "עכביש". קרוי גם "עכביש גמל".
איק! עקרבוט!"
~ אישה אמריקאית משנות החמישים על עקרבוט
{יסמין כהן בהיותה עקרה נקראת גם עקרבוט מאחרי גבה על ידי חברתה יפתו}
 
העכשובים מרתיעים בני אדם בעיקר בגלל גודלם, מהירותם, התנהגותם התזזיתית והעובדה שכאשר הם חשים מאויימים, הם זוקפים את פלג גופם הקדמי, מרימים את בחניניהם למעלה ומשמיעים קול חריקה באמצעות חיכוך לסתותיהם זו בזו. נשיכתם מכאיבה ויכולה לגרום ל[[צלקת]] או לפצע גדול, אך הם אינם ארסיים ואינם נחשבים מסוכנים לבני אדם. העכשובאים הם [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] ולא יהססו לתקוף כל טרף מתאים בו הם נתקלים. לסתותיהם (כליצרות) משוננות, חדות כסכין וחזקות. הם מועילים מכיוון שהם מחסלים מזיקים כגון [[עקרב]]ים, [[עכבר]]ים ו[[חרק]]ים. הגדולים שבהם אף מסוגלים לטרוף זוחלים, ציפורים ומכרסמים קטנים.
עקרבוּט (אנגלית:Akrabot) הוא סוג של פרוק רגליים ממחלקת הרובו-עכבישים המשגשג באזורים צחיחים ויבשים. העקרבוט, ובן דודו הגנטי, העקרבוש, מנהלים חיים אגרסיביים בנגב הישראלי. הערכות של מדענים ישראליים קובעות כי העקרבוט הוא חצי עקרב, חצי כלב וחצי רובוטריק (ורובוטריק זה, כידוע, חצי רובוט וחצי טריק.).
 
העכשובאים הם יצורים שעירים המתאפיינים בצבע חום צהבהב ובחלק מהאזורים גם בצבע שחור. בטנם מאורכת ורגליהם האחוריות ארוכות משאר הרגליים. בישראל, הגדולים שבהם מגיעים לגודל של כ-7 ס"מ.
העקרבוט הראשון נגלה כאשר האמפרי דייווי, תייר בריטי אקראי שנבחר למען בדיחה זו, טייל להנאתו בנגב בסביבת הכור האטומי מפעל הטקסטיל בדימונה, ומצא להפתעתו מפלצת בגובה עשרה מטרים על ראשו. האמפרי הניח מיידית שמדובר במסיונר נוצרי, ופעל במהירות לסלק את היצור על ידי קריאה מהירה בפרק המפורסם בברית החדשה, "ישו בממלכת הגלידה", כאשר גילה שזו לא עוזר בחר האמפרי בשיטה היעילה ביותר שעלתה בראשו להפטר מהיצור, והחל לצרוח כמו ילדה קטנה, לנפנף את ידיו ולהתחנן לרחמים. במהלך מנוסתו של דייווי, צלם ישראלי צעיר בשם יורם שולמית ארגוב שהיה במקרה בסביבה על מנת לאסוף מידע מודיעיני על מנת למכורו לסורים לצלם את החד קרן הארצישראלי החמקמק, צילם את האמפרי ומכר את התמונה למגזין "ניו יורק טיים". במהלך 10 השנים לאחר המקרה תועדו מספר רב של תקיפות עקרבוטים.
 
למרות לחצים מצד אשתו של מר דייווי, ליידי גריי, בריטית אקראית נוספת שנבחרה למען בדיחה זו, מעולם לא נשלח כוח חילוץ למר דייווי, והוא עדיין רץ וצורח כמו ילדה קטנה ברחבי הנגב, בעודו מתפלל לכל אל שידוע לאדם, לעוד כ-27 שעוד לא ידועים לאדם, ולשמעון פרס.
 
===משפחות העכשובאים===