ההפיכה באיראן (1953) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.139.125.79 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1
שורה 4:
 
== רקע ==
במהלך [[המאה ה-19]], [[איראן]] נתפסה בין שתי מעצמות שהיו במגמת התפשטות לכיוונה - [[האימפריה הבריטית]] ו[[האימפריה הרוסית]]. כשבמהלך המחצית השנייה של המאה, מדיניות הוויתורים של המונרכיה הקג'ארית למערב זכתה להתנגדות הולכת וגוברת מהבית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Mark J. Gasiorowski|שם = U.S. Foreign Policy and the Shah: Building a Client State in Iran|מו"ל = (Cornell University Press: 1991)|שנת הוצאה = |עמ = p. 32}}}} ב-[[1872]], נציג של [[פול רויטרס]] נפגש עם [[נאסר א-דין שאה קג'אר|נאסר א-דין שאה קגא'ר]] והסכים לממן את ביקורו היקר באירופה בתמורה לזכויות בלעדיות על תעשיית [[כריה|הכריה]] וה[[רכבת|רכבות]] באיראן. עם זאת, ההבטחות של השאה לרויטר מעולם לא יצאו אל הפועל בשל מחאה אלימה מבית ובשל התנגדותה של [[רוסיה]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Elwell-Sutton, L. P|שם = Persian Oil: A Study in Power Politics|מו"ל = (Lawrence and Wishart Ltd.: London)|שנת הוצאה = 1955|עמ = p. 12}}}} ב-[[1892]] השאה נאלץ לבטל את המונופול על תעשיית [[טבק (חומר גלם)|הטבק]] שניתן למייג'ור טלבוט, בעקבות [[מרד הטבק באיראן|הפגנות וחרם נרחב]] שהוטל על צריכת הטבק במדינה.
 
ב-[[1901]], [[מוזאפ|מוזפר א-דין שאה קג'אר]] העניק לויליאם נוקס ד'ארצ'י זכויות לחיפוש נפט בממלכה למשך 60 שנים. ב-[[1907]] העביר ד'ארצ'י את אחזקותיו בפרס לחברת הנפט של בורמה שהייתה בבעלות בריטית. ב-26 במאי [[1908]] החברה מצאה מצבור נפט בעומק של 360 מטרים מתחת לפני הקרקע, וגדלה באטיות עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. עת בה החשיבות האסטרטגית של פרס הובילה את ממשלת [[בריטניה]] לרכוש מניות בחברה ולמעשה השתלטה על תעשיית הנפט בפרס.