התקן תוך-רחמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (פרסם, תת-, )
Danit.Bayer (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Blausen 0585 IUD.png|ממוזער|המחשת מיקום ההתקן התוך-רחמי]]'''התקן תוך-רחמי''' הוא [[אמצעי מניעה|אמצעי למניעת הריון]], שיעיל במניעת הריון ב-99% מהמקרים. ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש או חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן. התקן תוך-רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני. עלות ההתקן היא כמה מאות שקלים, בהתאם לסוג ולביטוח הבריאות.
 
יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות ולנשים עם נטייה לקרישיות יתר.
== סוגים שלסוגי התקנים תוך-רחמיים ==
 
== סוגים של התקנים תוך-רחמיים ==
=== התקן הורמונלי ===
התקנים מסוג [[מירנה]] וג'נס. ההתקן משחרר הורמון שמונע ביוץ. להתקן זה יתרונות ייחודיים: הפחתת [[סרטן הרחם]] ושיפור תסמיני [[אנדומטריוזיס]]. בכ-15% מהמקרים נגרמת הידלדלות של רירית הרחם בתגובה לפרוגסטרון, דבר שעשוי להוביל למצב בו הדמם הווסתי פוסק או נחלש מאוד. ולכן, התקן הורמונלי יכול גם לסייע בטיפול ב[[דימום וסת כבד]] ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_295505016.pdf מירנה, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.
'''[[מירנה]] (Mirena)''': התקן הורמונלי תוך רחמי המכיל את ה[[הורמון]] לבונורגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל לשלוש מטרות: ל[[מניעת הריון]], לטיפול בדימום וסת מוגבר, ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי [[קובץ:Mirena IUD with hand.jpg|220px|ממוזער|התקן מירנה]] ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות}}. מירנה כלולה ב[[סל התרופות]] לנשים שמלאו להן 45 שנים וסובלות מדימום וסת מוגבר{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutSalTrufa.asp?RegNum=106 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות]}}. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:{{הערה| [http://www.contraceptionjournal.org/webfiles/html/nocookies.html Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. {{PMID|17531610}}. p. S28 ]}}{{הערה| [http://yomi.mobi/egate/Copper_IUD___sharp___cite_note-CDC2010-9/x ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. {{PMID|18400840}}. Unknown parameter {{!}}momth= ignored (help) p. 199: ]}}{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. {{ISBN|978-1-60831-610-6}}. pp. 246–247 ]}}{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. {{ISBN|978-0-323-06986-1}}. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]] }} עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית{{הערה|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101}}, דיכוי צמיחת רירית הרחם{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}{{הערה|[http://www.popline.org/node/188305 Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98 ]}}. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3311626 Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectiveness of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84 ]}}. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת [[הפריה]], ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3360166 Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773 ]}}. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.
 
'''[[מירנה]] (Mirena)''': התקן הורמונלי תוך רחמי המכיל את ה[[הורמון]] לבונורגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל לשלוש מטרות: ל[[מניעת הריון]], לטיפול בדימום וסת מוגבר, ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי [[קובץ:Mirena IUD with hand.jpg|220px|ממוזער|התקן מירנה]]
ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות}}. מירנה כלולה ב[[סל התרופות]] לנשים שמלאו להן 45 שנים וסובלות מדימום וסת מוגבר{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutSalTrufa.asp?RegNum=106 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות]}}. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:{{הערה| [http://www.contraceptionjournal.org/webfiles/html/nocookies.html Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. {{PMID|17531610}}. p. S28 ]}}{{הערה| [http://yomi.mobi/egate/Copper_IUD___sharp___cite_note-CDC2010-9/x ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. {{PMID|18400840}}. Unknown parameter {{!}}momth= ignored (help) p. 199: ]}}{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. {{ISBN|978-1-60831-610-6}}. pp. 246–247 ]}}{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. {{ISBN|978-0-323-06986-1}}. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]] }} עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית{{הערה|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101}}, דיכוי צמיחת רירית הרחם{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}{{הערה|[http://www.popline.org/node/188305 Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98 ]}}. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3311626 Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectiveness of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84 ]}}. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת [[הפריה]], ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3360166 Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773 ]}}. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.
 
'''ג'נס''' ('''Janess'''): התקן הורמונלי תוך רחמי העשוי הפלסטיק שצורתו T. הוא קטן יותר בגודלו, קצר יותר באורכו, וצר יותר בהיקפו מהתקנים אחרים, וכן מפריש את ההורמון לבונוגסטר בכמות מינימלית (פחות משליש ממה שמפרישה המירנה). ג'נס פעיל למשך שלוש שנים. ניתן להוציאו בכל זמן, הוא נחשב כבטוח לשימוש ואינו פוגע בפוריות{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Janess_Levonorgestrel_Patient_HEBREW_1454484663469.pdf ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.
 
=== התקן נחושת ===
[[קובץ:Iuddiagram.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תרשים מיקום התקן תוך-רחמי (התקן נחושת)]].
התקנים מסוג Gynefix, Multiload ,NOVA-T,T 380A. התקן הנחושת מותר לשימוש בזמן הנקה, משום שאינו פועל על בסיס הורמונלי.
'''NOVA T''': התקן בצורה האות האנגלית T, העשוי פלסטיק ומצופה נחושת. הנחושת מפריעה לתנועת תאי הזרע, וגורמת למותם לפני ההפריה.{{ש}}
 
'''NOVA T''': התקן בצורה האות האנגלית T, העשוי פלסטיק ומצופה נחושת. הנחושת מפריעה לתנועת תאי הזרע, וגורמת למותם לפני ההפריה. [[קובץ:Iuddiagram.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תרשים מיקום התקן תוך-רחמי (התקן נחושת)]]{{ש}}'''T 380A''': התקן בצורת T, שאורכו 36 מ"מ וקוטרו 32 מ"מ, אשר מכיל 380 ממ"ק נחושת. לא ברור בדיוק כיצד מונע ההתקן הזה הריון, אולם קיימות מספר תאוריות הכוללות פעילות קוטלת זרע, התערבות בהתפתחות הנורמלית של תהליך ההפריה ופעילות על ה[[אנדומטריום]] אשר מביאה ל[[פגוציטוזה]] של זרעונים ומניעת נדידת זרעונים לחצוצרה לצורך הפריה. בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות [[דלקת אגנית]] סביב זמן הכנסתו לרחם. אולם, על ידי הגבלת השימוש בו לזוגות מונוגמיים וזוגות הנמצאים בסיכון נמוך להידבקות במחלות מין, הסיכון הכולל לדלקת אגנית ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הוא נמוך מאד, ועומד על 1:1000. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם [[היריון חוץ-רחמי]] (אקטופי), [[הפלה ספונטנית]] ואף [[פרפורציה של הרחם]]. אף על פי ש-5% עד 8% מההריונות שכן מתרחשים עם התקן זה הם הריונות חוץ-רחמיים, הרי שבאופן כללי לאור היעילות הגבוהה של התקן זה, הסיכון האבסולוטי להיריון חוץ-רחמי נמוך באופן משמעותי מזה שאצל נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50%. אם ההיריון ממשיך, על המטופלות לדעת כי קיים סיכון גבוה יותר ל[[ירידת מים]] מוקדמת ול[[לידה מוקדמת]]. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5%. להתקן זה יש משך פעילות של לפחות 10 שנים.{{ש}}
בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות [[דלקת אגנית]] סביב זמן הכנסתו לרחם. אולם, על ידי הגבלת השימוש בו לזוגות מונוגמיים וזוגות הנמצאים בסיכון נמוך להידבקות במחלות מין, הסיכון הכולל לדלקת אגנית ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הוא נמוך מאד, ועומד על 1:1000. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם [[היריון חוץ-רחמי]] (אקטופי), [[הפלה ספונטנית]] ואף [[פרפורציה של הרחם]]. אף על פי ש-5% עד 8% מההריונות שכן מתרחשים עם התקן זה הם הריונות חוץ-רחמיים, הרי שבאופן כללי לאור היעילות הגבוהה של התקן זה, הסיכון האבסולוטי להיריון חוץ-רחמי נמוך באופן משמעותי מזה שאצל נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50%. אם ההיריון ממשיך, על המטופלות לדעת כי קיים סיכון גבוה יותר ל[[ירידת מים]] מוקדמת ול[[לידה מוקדמת]]. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5%. להתקן זה יש משך פעילות של לפחות 10 שנים.{{ש}}
'''Gynefix''' ו-'''Multiload''': התקני נחושת הפועלים במנגנון דומה לראשונים.
 
=== התקן לנערות/צעירות ===
התקן קטן, בעל מוליך צר ומינון הורמונלי נמוך (מקומי) המיועד לנשים צעירות שלא ילדו, והוא מומלץ כקו הגנה ראשון לנערות וצעירות על ידי ארגוני רפואה רבים. {{ש}}
 
==המלצות - למי מתאים ההתקן==
*'''המלצות האיגוד הגינקולוגי הישראלי:''' התקן תוך רחמי מומלץ לנשים בכל גיל בשנות הפוריות, ללא קשר לשאלה אם ילדו או לא. נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מציין כי "התקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם [[קובץ:Medical X-Ray imaging PBQ06 nevit.jpg|ממוזער|שמאל|240px|צילום רנטגן המדמה את ההתקן בתוך הרחם]]למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח". נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי אושר והתפרסם בספטמבר 2017{{הערה|1=[https://cdn.mednet.co.il/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-105-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-2017-1.pdf נייר עמדה 105, "התקן תוך רחמי", האיגד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]}}. נוסח קודם של נייר העמדה התפרסם ב-2005 ובו נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה"{{הערה|1=[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99_-_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94 נייר עמדה 105, אפריל 2005, האיגוד הגינקולוגי הישראלי]}}. נייר העמדה החדש מרחיב את ההמלצה בעניין נערות ונשים צעירות שלא ילדו.{{ש}}
שורה 27 ⟵ 18:
*'''המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי''': האיגוד קורא לגינקולוגים האמריקאים להיות פעילים בהרחבת השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם{{הערה|1=[http://www.acog.org/-/media/Committee-Opinions/Committee-on-Gynecologic-Practice/co642.pdf?dmc=1 נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך]}}. במאי 2018 פרסם האיגוד נייר עמדה שבדק איזה אמצעי מניעה הוא היעיל ביותר לצעירים ובני נוער (adolescents) מבחינת יעילות, התמדה, ושביעות רצון{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Adolescents-and-Long-Acting-Reversible-Contraception נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער]}}. המסקנה המרכזית בעניין זה היא כי אמצעי מניעה ארוכה טווח - התקן תוך רחמי או שתל תת-עורי - הם היעילים ביותר, וכי שיעור ההתמדה בשימוש בהם ושביעות הרצון מהם הם הגבוהים ביותר (בישראל שתל תת-עורי אינו משווק). המלצות האיגוד הן לעודד בחירה מושכלת של המטופלת: על הרופא להציג מידע אודות התקן לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא. כמו כן, ממליץ האיגוד הגינקולוגי לפעול להפחתת חסמים לשימוש בהתקנים: מיתוסים ומידע שגוי שצעירים מקבלים מסביבתם בעניין התקנים מהווים חסם לשימוש בהם, ולכן ממליץ האיגוד הגינקולוגי להרחיב את הידע של מטפלים, יועצים, רופאים והורים בנוגע לבטיחות וליעילות של ההתקנים. המלצה זו נתמכת גם בנייר עמדה מאוגוסט 2017 בכותרת "Counseling Adolescents about Contraception"{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Counseling-Adolescents-About-Contraception הנחיות להדרכת בני נוער בעניין שימוש באמצעי מניעה]}}{{ש}}
*'''המלצות המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן''': ב-2015 פרסם ה-CDC המלצה על הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15{{הערה|1=[http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6413a6.htm?s_cid=mmmm6413a6_w המלצת ה-CDC בעניין אמצעי מניעה לטווח ארוך בנערות ונשים צעירות]}}.
* '''המלצת איגוד רופאי הילדים הקנדי''': במאי 2018 המליץ איגוד רופאי הילדים הקנדי כי רופאים המטפלים בבני נוער יציעו לנערות שימוש בהתקן תוך רחמי כאפשרות ראשונה מבין האמצעים למניעת הריון. זאת משום יעילותו ובטיחותו של ההתקן התוך רחמי עולים על אלו של אמצעי המניעה האחרים התלויים במידת ההקפדה של המשתמשים {{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-https://www.cps.ca/en/documents/position/contraceptive-care Contraceptive care for Canadian youth נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי הקנדי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער]}}
 
== למי ההתקן אינו מתאים ==
התקנים תוך-רחמיים אינם מומלצים לנשים המצויות בקבוצת סיכון ללקות במחלות המועברות במגע מיני, לנשים שמערכת החיסון שלהן ירודה או למי שבדיקת משטח הפָּאפ שביצעה לאחרונה, הוגדרה חריגה. לנשים הסובלות מליקויים בשסתום הלבבי או כאלה שנתקלו בבעיות במהלך שימוש קודם בהתקנים תוך-רחמיים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי קודם שתשקולנה את השימוש באמצעי מניעה זה. אם חלית בעבר בסרטן השד, אינך יכולה להשתמש בהתקן מסוג מירנה.
שורה 43 ⟵ 34:
*שרירן (מיומה) שמעוותת את חלל הרחם.
*לגבי התקן נחושת: מחלת וילסון או אלרגיה לנחושת.
 
==התקנה==
ההתקנה נעשית על ידי [[גינקולוגיה|גינקולוגית]], בדרך כלל לאחר תקופה של פעילות מינית. הזמן הטוב ביותר להתקנה הוא היום החמישי של הווסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שהאישה אינה הרה. ההתקן מוחדר דרך [[צוואר הרחם]] אל חלל הרחם, בפעולה שאורכת מספר דקות בלבד. להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך.
 
במקרה הצורך, בשל חשש מכאבים ניתן לקבל מראש מהרופאה מרשם לכדור להרחבת צוואר הרחם, אותו לוקחים שלוש שעות לפני ההתקנה (עם אוכל). כמו כן, ניתן לקחת כדור משכך כאבים כשעה לפני.
 
==לאחר ההתקנה==
בשבוע שאחרי ההתקנה מומלץ לא לקיים יחסי מין ולא לאונן, ולהימנע מכניסה לבריכה או לג'קוזי. צפוי כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפוי הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הווסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה מהרגיל, והדימום הווסתי יכול להיות שונה מהרגיל.
 
כעבור שישה שבועות מההתקנה יש להגיע לביקורת כדי לבדוק את מיקום החוט וכדי לוודא שלא נגרמה דלקת. במהלך תקופה זו אם יש דימום מאסיבי (לא רק הכתמה), כאבים עזים בבטן התחתונה, עוויתות או חום פתאומי, יש לפנות לרופא/ה בהקדם האפשרי.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}