נישואי תערובת ביהדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nngnna (שיחה | תרומות)
Nngnna (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 19:
:{{ציטוטון|גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת. וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם. וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם-תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם. הֲלוֹא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל: גַּם-אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת--לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ: לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.}}
 
לפי חוקרי מקרא שונים אשר עסקו ביחסו לנישואים בין-דתיים, עמדתו החד-משמעית נגד נישואים בין-דתיים התגבשה רק לאחר [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]]. לפיהם, הדוגמאות הרבות המובאות מעלה בהן נישואים אלו נתפסים כחטא, מייצגות גישה מחמירה אשר לא אפיינה את החברה הישראלית הקדומה מראשיתה אלא בתקופה מאוחרת יחסית, ומקורה בהתמודדות עם חשש ה[[התבוללות]]. לפי המחקר מוסד הגיור בליו הכי הוא מאוחר יחסיתלתקופת ומספרהמקרא דמויותודמויות מקראיות נישאו לנוכריות לכל עניין.
 
לפי חנן בירנבוים, למשל, גלות בבל היא שהולידה בחוגים מסוימים של שבי ציון בדלנות לאומית ואף עוינות כלפי נכרים, שהתבטאה, בין היתר, באיסור נישואי התערובת.{{הערה|חנן בירנבוים, "טומאת נכרים בעת העתיקה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 139.}} לדברי [[משה ויינפלד]],{{הערה|{{מטח|משה ויינפלד|המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון|13750}}, מתוך כתב העת "[[תרביץ]]"}} בתקופה זו הועמק הפער בין בני ישראל לבני הנכר כתוצאה מהתפתחותה של התנועה הבדלנית, ממנה יצאו [[עזרא הסופר]] וסיעתו. לפי ויינפלד תנועה זו פיתחה אידאולוגייה דתית-לאומית קיצונית המבוססת על מדרש הכתובים יותר מאשר על הכתובים עצמם, בסתירה לסבלנותה של היהדות כלפי הנכרים, הבאה לידי ביטוי, לדבריו, בספר [[ישעיהו]]: