ניקוד טברני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 72:
|}
 
חשוב להדגיש ששבע תנועות אלו היו בעלות אותו אורך. כמו כן, במסורת זו לא התקיימה הבחנה פונטית בין קמץ גדול וקטן, חיריק חסר ומלא, חולם חסר ומלא, קובוץ ושורוק; זוגות אלו נהגו באופן זהה לחלוטין, וההבחנה ביניהן היא מעשה ידי מדקדקים מאוחרים (ראהראו: [[ניקוד העברית בת ימינו]]).
 
===תנועות חטופות===
[[קובץ:Aleppo-1Sam-17-11.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חטף חיריק תחת האות קו"ף במילה "לקחי־נא". [[כתר ארם צובא]], מלכים א, יז, יא]]
 
לצד שבע התנועות המלאות התקיימו שבע תנועות קצרות יותר, כך שלכל תנועה מלאה הייתה תנועה מקבילה בעלת אורך קצר יותר. תנועות אלו נקראות '''תנועות חטופות'''.
 
להבדיל מהתנועות המלאות, לא הומצאו סימנים גרפיים לכל אחת מהתנועות החטופות. עובדה זו נובעת כפי הנראה מכך שהעומס ה[[פונמה|פונמטי]] בינן לבין עצמן היה נמוך (כלומר, לא הייתה משמעות רבה לשאלה איזו מבין התנועות החטופות יש להגות, ולכן סימונן המדויק לא היה מספיק חשוב).
 
לצורך סימון התנועות החטופות משמש בדרך כלל סימן השווא. לצידו משמשים עוד סימנים, הנקראים "חטפים". סימני החטפים משמשים בעיקר תחת אותיות גרוניות, אולם יש מקרים לא מועטים שחטף מופיע גם תחת אות לא גרונית, לדוגמה: הַגֳּרָנוֹת (יואל ב, כד), אֶשְׁפֲּטֶךָ (יחזקאל לה, יא).
שורה 99:
| ְ או ֲ
| {{יפא|[ă]}}
|
|-
| שווא
| ְ
| {{יפא|[ĕ]}}
|
|-
| שווא/חטף-סגול
| ְ ~ ֱ
| {{יפא|[ɛ̆]}}
|
|-
| rowspan=3 | שווא
שורה 117:
|-
| {{יפא|[ŭ]}}
|
|-
| {{יפא|[ŏ]}}
שורה 142:
*'''[[דגש קל]]''' (dagesh lene) - משמש להבחנה בין היגוי אותיות בג"ד כפ"ת [[עיצורים חוככים|חוככות]] (רפות) ובין היגוי אותיות בג"ד כפ"ת [[עיצורים סותמים|סותמות]] (קשות, פוצצות). דגש זה מופיע בראש מילה או לאחר שווא נח בלבד. לדוגמה: בָּרָא, מִדְבָּר.
* '''[[דגש חזק]]''' (dagesh forte) - משמש לסימון ההכפלה של עיצור. דגש זה מופיע רק לאחר תנועה, לדוגמה: הַכְּלָבִים, ואינו מופיע באותיות אהחע"ר{{הערה|למעט כמה יוצאים מן הכלל בודדים של אות גרונית דגושה במקרא (לא בעברית הישראלית). למשל, אות ר' דגושה - וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹא־כָ'''רַּ֣'''ת שָׁ'''רֵּ֔'''ךְ וּבְמַ֥יִם לֹא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י (יחזקאל טז, ד), שֶׁ'''רֹּ'''אשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל (שיר השירים ה, ב), וכן אות א' דגושה - "וַיָּבִ֥י'''אּ'''וּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה" (בראשית מג, כו) וכן, "מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣י'''אּ'''וּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה" (ויקרא כג, יז). וכן כמה מקרים של דחיק באות ר'. למשל, וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֣וּמָה '''רָּ֑'''ע (ירמיהו לט, יב), אָהַ֣בְתָּ '''רָּ֣'''ע מִטּ֑וֹב (תהלים נב, ה), מַעֲנֶה '''רַּ'''ךְ יָשִׁיב חֵמָה (משלי טו, א). יש במקרא מקרים }}.
* '''[[דחיק|דְּחִיק]]''' או '''אָתֵי מֵרָחִיק''' (dagesh conjunctivum) - צמד מילים, שהראשונה בהן מסתיימת בהברה פתוחה שאינה מוטעמת, והשנייה פותחת בהברה מוטעמת, האות הראשונה של המילה השנייה תקבל דגש אם יחולו שאר תנאי התחולה{{הערה|ראהשם=דחיק|ראו בהרחבה בערך [[דחיק|דְּחִיק]]}}. לדוגמה: שׂדֶה טּוֹב (יחזקאל יז, ח). חָלִלָה לְּךָ (בראשית יח, כה). אין אחידות דעים באשר למהותו הפונטית של דגש זה. בעבר סברו כי השמות השונים, דחיק ואתי מרחיק, מסמנים דגשים שונים, אולם כיום מקובל להניח שמדובר בשני שמות לאותה תופעה{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[שם=דחיק|דְּחִיק]]}}.
 
===סימנים נוספים===
* '''[[רפה]]''' (ֿ) - קו עליון קצר, הנכתב מעל האות, ונועד לציין את העדרו של הדגש באותיות בג"ד כפ"ת (לדוגמה: שָׁרָבֿ) וכן את נחותן של האותיות אל"ף וה"א. רפה מופיע כמעט בכל כתבי היד המקראיים, אבל לא תמיד באופן עקיב.
* '''[[מפיק (לשון)|מפיק]]''' (ּ) - סימן זהה בצורתו לדגש, אם כי בכתבי יד הוא נכתב לעיתים גם מתחת לאות, כמו חיריק. הוא נועד לסמן הגייה עיצורית של אות ה"א בסוף מילה. לדוגמה: שֶׁלָּהּ.
* [[סימן דיאקריטי|נקודה דיאקריטית]] - נקודה מעל הזרוע הימנית או השמאלית של האות שי"ן (שׁ או שׂ). היא מסמנת את ההבחנה בין הגיית השי"ן כ-{{יפא|[ʃ]}} או כ-{{יפא|[s]}} בהתאמה.