פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אחידות במיקום הערות שוליים
ב[[הלכה]] היהודית, '''טומאת אוכלים''' היא אחת ממיני [[טומאה וטהרה|הטומאה]], ושם כולל לכל דיני הטומאות הקשורים לאוכל, הן הטומאות הנגרמות על ידי האוכלים, ובעיקר לטומאות '''[[חלות|החלים]]''' על האוכלים.
 
==הגדר ההלכתי==
'''מאכלים המקבלים טומאה:''' כל אוכל, שנרטב ב[[מים]], ונגע בו לאחר מכן דבר טמא בדרגת "אב הטומאה" או "אבי אבות הטומאה", המאכל הופך להיות טמא ומטמא. הכלל הוא, שרק אוכל שאין סופו לטמא טומאה חמורה - [[טומאת נבלה]], צריך להיות מוכשר על ידי מים{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|א}}.}}.
 
'''מאכלים המחילים טומאה:''' על פי הכתוב בתורה אוכל אינו מטמא אוכל. זאת נלמד בפסוק המלמד על טומאת אוכלין שהוכשרו לקבל טומאה, כתוב "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא '''הוּא''' לָכֶם" המילה "הוא" באה ללמד, שרק האוכל עצמו טמא, אבל אינו מטמא אוכל אחר.{{הערה|שם=פסחים|1={{בבלי|פסחים|יד|א}}.}}.
{{ערך מורחב|מפרכסת}}
בהמה [[מפרכסת]] מטמאת טומאת אוכלין. בשר של [[נבלה (הלכה)|נבלה]], כלומר בשרו של בעל חיים מת, מטמא מאכלים אחרים מדין [[טומאת נבלה]], מכאו שנבלה מטמאת שתי מיני טומאות: טומאת אוכלים וטומאת נבלות שהיא טומאה חמורה יותר, ומטמאת בני אדם וכלים. לטומאת נבלות דינים אחרים בתכלית. אין לה את דיני "שומר"{{הערה|ראהראו הסבר בכותרת "שומר".}}, ועוד חילוקים נוספים.
 
לפי [[רבא]] (כפי שמסר רב [[אדא בר אהבה]]), למרותאף על פי שאוכל אינו מטמא אוכל, שונה הדין ב[[תרומה גדולה|תרומה]] ו[[קדשים (הלכה)|קדשים]], בו גם אוכל מטמא אוכל{{הערה|{{בבלי|שם=פסחים|יד|א}}.}}
 
באוכל יש שלושה חלקים: האוכל עצמו, חלק הנספח ל[[אוכל]] כשומר כמו קליפות של פרי, [[עור]] של בעל חיים, וחלק הנספח לאוכל כ"יד" שכן הוא משמש כידית לאוכל, שאוחזים את האוכל בלפיתתו, כמו עור של בהמה.