התקן תוך-רחמי – הבדלי גרסאות

== סוגי התקנים תוך-רחמיים ==

=== התקן הורמונלי ===

'''[[מירנה]] (Mirena)''': התקן הורמונלי תוך רחמי המכיל את ה[[הורמון]] לבונורגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל לשלוש מטרות: ל[[מניעת הריון]], לטיפול בדימום וסת מוגבר, ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי [[קובץ:Mirena IUD with hand.jpg|220px|ממוזער|התקן מירנה]] ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|שם=אגף הרוקחות}}. מירנה כלולה ב[[סל התרופות]] לנשים שמלאו להן 45 שנים וסובלות מדימום וסת מוגבר{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutSalTrufa.asp?RegNum=106 74 28833 01 פרטי הכללה בסל התרופות, אתר משרד הבריאות]}}. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:{{הערה| [http://www.contraceptionjournal.org/webfiles/html/nocookies.html Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. {{PMID|17531610}}. p. S28 ]}}{{הערה| [http://yomi.mobi/egate/Copper_IUD___sharp___cite_note-CDC2010-9/x ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. {{PMID|18400840}}. Unknown parameter {{!}}momth= ignored (help) p. 199: ]}}{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. {{ISBN|978-1-60831-610-6}}. pp. 246–247 ]}}{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. {{ISBN|978-0-323-06986-1}}. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]] }} עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית{{הערה|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101}}, דיכוי צמיחת רירית הרחם{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}{{הערה|[http://www.popline.org/node/188305 Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98 ]}}. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3311626 Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectiveness of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84 ]}}. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת [[הפריה]], ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3360166 Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773 ]}}. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.{{ש}}

'''[[ג'נס]]''' (Janess): התקן הורמונלי תוך רחמי העשוי הפלסטיק שצורתו T. הוא קטן יותר בגודלו, קצר יותר באורכו, וצר יותר בהיקפו מהתקנים אחרים, וכן מפריש את ההורמון לבונוגסטר בכמות מינימלית (פחות משליש ממה שמפרישה המירנה). ג'נס פעיל למשך שלוש שנים. ניתן להוציאו בכל זמן, הוא נחשב כבטוח לשימוש ואינו פוגע בפוריות{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Janess_Levonorgestrel_Patient_HEBREW_1454484663469.pdf ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.