הבדלים בין גרסאות בדף "דבורים"

הוסרו 34 בתים ,  לפני שנה
מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים))
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
|על-משפחה=[[Apoidea]]
{{מיון/קבוצה|'''דבורים'''}}
|שם מדעי=Anthophila
}}
 
==דבורים יחידאיות, חברתיות וטפיליות==
מבדילים בין שלושה סוגים עיקריים של אורח חיים בדבורים:
* '''דבורים יחידאיות''' – במינים יחידאיים, כל נקבה בונה קן משל עצמה, מאחסנת בו צוף ואבקה שהיא אספה, ומטילה בו את [[ביצה|ביציה]]. הזחלים מתפתחים ללא עזרה נוספת מהאם, ואין חפיפה דורית בין הבוגרים. מרבית מיני הדבורים בישראל ובעולם הם יחידאיים.
* '''דבורים [[איסוציאליות|חברתיות]]''' – במינים חברתיים, כל קן מאוכלס על ידי מספר נקבות, וקיימת חלוקת תפקידים בין דיירות הקן, כאשר חלק (לרוב נקבה אחת, '''ה[[מלכת דבורים|מלכה]]''') מטילות את הביצים ואילו השאר ('''ה[[פועל (בעל חיים)|פועלות]]/עמלות''') עסוקות באיסוף צוף ואבקה, תחזוקת הקן וטיפול בצאצאים. הנקבה המטילה ממשיכה לחיות גם כאשר צאצאיה מגיעים לבגרות. קיים רצף של מצבי ביניים בין אורח חיים יחידאי לבין אורח חיים חברתי מפותח:
 
** דרגות נמוכות של אורח חיים חברתי קיימות במגוון רחב של [[טקסון|טקסונים]], למשל במינים שונים בסוגים [[חריצית]] ו[[הליקטית]], וכן ב[[דבורת-עץ|דבורי העץ]]. במינים אלה, מספר נקבות חולקות יחדיו קן אחד; כל דיירות הקן פוריות מבחינה פיזיולוגית, אך לעיתים רק חלק מהן מטילות ביצים בפועל.
 
** מינים כמו [[בומבוס האדמה]], [[הליקטית רחבת-פסים]] ו[[הליקטית השוליים]] מייצגים אורח חיים חברתי עונתי, שבו נקבה אחת מייסדת לבדה את הקן, מטילה בו ביצים ומאחסנת בו צוף ואבקה; ברגע שהדור הראשון של הצאצאים מגיע לבגרות, הנקבה המייסדת מתנהגת כמלכה, כלומר מטילה ביצים בלבד, ואילו בנותיה מתפקדות כפועלות, כלומר אינן מטילות ביצים אלא עסוקות באיסוף המזון, תחזוקת הקן והטיפול בצאצאים. רק בסוף המחזור הרבייתי, כאשר הקן בשיא גודלו, מתפתחות בקן נקבות פוריות שייסדו קִנים חדשים.
 
** המין [[דבורת הדבש]] ומינים קרובים לו מייצגים את השלב המפותח ביותר של חברתיות בדבורים. במינים אלו קיימת חלוקה קבועה ומתמדת בין הנקבות, ל[[קסטה (ביולוגיה)|קסטות]] בעלות תפקידים ברורים, כאשר הרבייה נעשית לרוב אך ורק על ידי המלכה, בעוד הפועלות [[אי-פוריות|איבדו את היכולת הפיזיולוגית]] להטיל ביצים מופרות.
 
* '''דבורים [[טפיל]]יות''' – במינים טפיליים, הנקבות אינן בונות קִנים ואינן אוספות אבקה כלל, אלא הן מטילות את ביציהן בקִנים של דבורים ממינים אחרים (הפונדקאים), יחידאיים או חברתיים, כך שהזחלים שלהן מתפתחים על הצוף והאבקה שאספו נקבות הפונדקאים.{{ש}}מבחינים בין שני סוגים של טפיליות בדבורים:
** '''[[טפילי האכלה]]''' (קלֶפּטוֹפרזיטים) – במינים קלפטופרזיטיים, הנקבה מתגנבת אל תוך קִנים של מינים יחידאיים או חברתיים, מטילה בהם את ביציה, ובדרך-כלל עוזבת את הקן. בכל תא שהוטפל, ביצת הפונדקאי נהרגת על ידי הנקבה המטילה או על ידי הזחל הטפיל שבוקע לפני הפונדקאי. דבורים קלפטופרזיטיות מכונות גם '''דבורים קוקיות''' בשל הדמיון לציפורי ה[[קוקיה]] באורח החיים הטפילי. מרבית מיני הדבורים הטפיליות הם קלפטופרזיטיים.
 
==מחזור החיים==
מחזור החיים הפשוט ביותר הוא זה של דבורים יחידאיות המקימות דור אחד בשנה. במינים אלו, עונת הפעילות מתחילה כאשר הבוגרים מגיחים לראשונה מהקן בו בקעו. בתחילת עונת הפעילות פעילים גם נקבות וגם זכרים, ומטרתם הראשונית היא להזדווג. נקבה שאינה מופרית מפרישה [[פרומון]] מין המושך אליה את הזכרים ממרחק רב. ישנם מינים בהם ההזדווגות נעשית מיד עם בקיעת הנקבה מקן האם, כאשר הזכרים מריחים את פרומון המין של הנקבה ממרחק וחופרים את דרכם אליה בתוך הקן. במינים אחרים הזוויגים נפגשים במסלולי השיחור שלהם, בחפשם אחר צוף ואבקה. זכר אחד עשוי להפרות מספר נקבות, אך ברוב המינים כל נקבה מופרית על ידי זכר אחד בלבד. הזכרים מתחרים ביניהם על הנקבה, ולעיתים קרובות נקבה אחת מוקפת בזכרים רבים הנאבקים להגיע ראשונים אל הנקבה. ברגע שהנקבה מופרית, היא מיד מפסיקה להפריש את פרומון המין, והזכרים מתפזרים. ישנם מינים, כמו דבורת הדבש, בהם נקבה אחת עשויה להיות מופרית על ידי מספר זכרים; לעובדה זו ישנן השלכות מרחיקות לכת על המבנה הגנטי ויחסי הקִרבה בתוך אוכלוסיית המין.
 
עד ההזדווגות הבוגרים עשויים לשחר על פרחים, במטרה לאסוף צוף כמקור אנרגיה, וכדי להגביר את סיכוייהם לפגוש את בני המין השני. בלילות ובתנאי מזג אוויר שאינם מתאימים לשיחור כגון בשעת גשם, הדבורים חוזרות לקִניהן. לדבורים רבות אין קן לחזור אליו, ובכלל זה דבורים טפיליות, זכרים של דבורים, וכן נקבות צעירות שעדיין לא איתרו מקום קינון מועדף. דבורים אלו עשויות למצוא מחסה בתוך מבני מסתור שונים, כגון פרחים או גבעולים חלולים; במקרים אחרים הדבורים נשארות חשופות ורק נתלות בלסתותיהן על גבעול או עלה, כך שלא תישארנה בגובה הקרקע. נקבה מקננת עשויה לחזור לקנן בקן בו בקעה, או לחפש אתר קינון חדש. הזכרים חיים כל עוד קיימות בסביבתם נקבות שלא הזדווגו; כאשר כל הנקבות מזווגות, תפקיד הזכרים הסתיים, והם מתים.
לאחר ההזדווגות שומרת הנקבה את הזרע בתוך איבר מיוחד בגופה – [[נרתיק זרע]] (spermatheca) – והוא מספיק לה להפריית כל הביצים שתטיל. נקבה שהזדווגה מתחילה במלאכת הכנת הקן, איסוף חומרי המזון בו, הטלת הביצים, ואטימת הקן. לכל מין של דבורה קן טיפוסי משלו, המאופיין במיקומו, במבנהו, ובחומרים הממלאים אותו. מבנה טיפוסי של קִנים רבים כולל מחילת כניסה ראשית ממנה מסתעפים תאי ההטלה. כל תא הטלה מכיל לחם דבורים בכמות המספיקה להתפתחות דבורה אחת, ובסמוך לו מוטלת הביצה. הנקבה יוצאת מהקן לגיחות, במהלכן היא אוספת צוף ואבקה להכנת לחם הדבורים; חלק קטן מהצוף והאבקה היא צורכת בעצמה כמקור אנרגיה (צוף) ולצורך התפתחות השחלות (אבקה). כמות הגיחות הנדרשת לצורך הכנת תא הטלה יחיד תלויה ביעילות האיסוף של הדבורה, וזו מושפעת מהמורפולוגיה הן של צמחי השיחור והן של הדבורה הנדונה; מינים שונים של דבורים מתאפיינים במספר שונה של גיחות הנדרש להכנת תא יחיד. עם סיום הכנת לחם הדבורים בתא, הדבורה מטילה את הביצה בקרבת הלחם, ולאחר מכן אוטמת את התא (בחלק מהמינים). כשהתא מוכן הנקבה עוברת להכנת התא הבא וכך הלאה, עד למילוי כל התאים בקן. משהסתיימה הכנת הקן, הדבורה עשויה לבנות קִנים נוספים, עד סיום עונת הפעילות. בסוף עונת הפעילות הנקבה הבוגרת מתה, ולעיתים אף לפני כן (למשל עקב טריפה).
 
הביצה המוטלת בקן בוקעת לרוב תוך ימים ספורים. ה[[פגית|זחל]] הבוקע מהביצה ניזון על לחם הדבורים, וזהו מקור המזון היחידי שלו עד שלב הבוגר. הזחל עובר 4-54–5 התנשלויות ובסופן מגיע לשלב ה[[טרום-גולם]] (prepupa). הטלת הצואה נדחית לרוב עד לשלב הטרום-גולם, על-מנת למנוע את קילקול לחם הדבורים. במינים רבים, ההתפתחות נעצרת בשלב הטרום-גולם, ושלב זה עובר את ה[[דיאפאוזה]] הארוכה (תקופה של חוסר פעילות) עד בוא עונת הפעילות הבאה, אז הוא מתגלם ובוקע החוצה כבוגר. במינים אחרים, ההתפתחות ממשיכה בלי הפסקה עד לשלב הבוגר, והבוגר הוא השלב העובר את הדיאפאוזה.
 
==ארגון טקסונומי ופילוגנטי==
מבין משפחות הדבורים, ה[[קולטיים]] נחשבה במשך שנים רבות למשפחה הקדומה ביותר, אולם מחקרים מהשנים האחרונות תומכים דווקא במליטיים כמשפחה הקדומה ביותר. מעבר לכך, משפחות מסוימות של דבורים שהוכרו בעבר (כגון מדרוניתיים) בוטלו, ולעיתים הוספו משפחות חדשות. המחקר העדכני מכיר בשבע עד תשע משפחות של דבורים, להלן:
 
===משפחת [[Stenotritidae]]===
משפחה קטנטנה של דבורים קצרות-לשון, מונה 21 מינים, ותפוצתה באוסטרליה בלבד.
 
===משפחת ה[[קולטיים]] (Colletidae)===
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון, מונה כ-2500 מינים. באופן מסורתי משפחה זו נחשבה למשפחת הדבורים הקדומה ביותר, אולם מחקרים עדכניים מטילים ספק בגישה זו. בישראל קיימים הסוגים:
* '''[[קולט (סוג)|קולט]]''' (''Colletes'')
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון, המקננות באדמה על-פי רוב. מונה כ-2900 מינים. בישראל קיימים הסוגים:
* '''[[אנדרנה]]''' (''Andrena'') – סוג ענקי של דבורים קטנות עד גדולות המקננות באדמה. בסוג כ-1500 מינים, מתוכם קיימים מעל 150 בישראל. איסופים מהשנים האחרונות בישראל ממשיכים להניב מינים חדשים לישראל ואף למדע בכלל.
* '''''[[Camptopoeum]]'''''
* '''''[[Panurginus]]'''''
* '''''[[Clavipanurgus]]'''''
* '''''[[Panurgus]]'''''
* '''''[[Melitturga]]'''''
===משפחת ה[[הליקטיתיים]] (Halictidae)===
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון המקננות באדמה, מונה כ-4,200 מינים. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Dufourea]]'''''
* '''''[[Rophites]]'''''
* '''''[[Systropha]]''''' – דבורים גדולות ומגושמות, אוליגולקטיות על מינים שונים של [[חבלבל]].
* '''''[[Pseudapis]]'''''
* '''''[[Ceylalictus]]''''' – דבורים קטנות מאוד.
* '''''[[Nomioides]]''''' – דבורים קטנות מאוד.
* '''[[חריצית]]''' (''Lasioglossum'') – סוג ענקי של דבורים קטנות עד גדולות המקננות באדמה, מונה מעל 1,700 מינים, מתוכם קיימים מעל 60 בישראל. במינים השונים ניכרות דרגות שונות של חברתיות, היוצרות רצף הדרגתי ממצב החיים היחידאי ועד לחברתיות מפותחת.
* '''[[הליקטית]]''' (''Halictus'') – דומה מבחינות רבות לסוג חריצית, אשר פוצל ממנו בעבר. מונה כ-260 מינים.
* '''''[[Sphecodes]]''''' – דבורים טפילות.
====שבט [[Dioxyini]]====
שבט של דבורים טפיליות. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Allodioxys]]'''''
* '''''[[Dioxys]]'''''
* '''''[[Ensliniana]]'''''
* '''''[[Eudioxys]]'''''
* '''''[[Metadioxys]]'''''
* '''''[[Paradioxys]]'''''
* '''''[[Prodioxys]]'''''
 
====שבט [[Anthidiini]]====
דבורים אלו מתאפיינות בגוף קירח ברובו ועם פּספּוס בולט על גב הבטן בצבע צהוב, אדום או לבן. הקינון הוא לרוב על מצע חשוף או בתוך חללים קיימים (כגון מחילות או קונכיות נטושות), לעיתים רחוקות במחילות שהדבורה חופרת בעצמה. תאי הקינון מכילים, בהתאם לטקסון, מגוון רב של חומרים שונים אותם אוספת הנקבה מחוץ לקן – שרף, שערות צמחיות, גזרי עלים, פיסות אבן או אדמה, וכולי. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Afranthidium]]'''''
* '''''[[Anthidiellum]]'''''
* '''[[צמרנית]]''' (''Anthidium'') – דבורים בעלות פספוס שחור-צהוב, המרפדות את קִניהן בשערות צמריות ממקורות שונים, בעיקר צמחים מסוימים.
* '''''[[Icteranthidium]]'''''
* '''''[[Pseudoanthidium]]'''''
* '''''[[Rhodanthidium]]'''''
* '''[[סטליס]]''' (''Stelis'') – דבורים טפיליות
* '''''[[Trachusa]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Anthidium auritum female 1.jpg|'''צמרנית''' (''Anthidium auritum''), נקבה אוספת צוף מ[[ישימונית דו-גונית]], המכתש הגדול
* '''[[אוסמיה]]''' (''Osmia'') – סוג גדול ונפוץ, בעל מגוון גדול במיוחד של אסטרטגיות קינון.
* '''[[הופליטיס]]''' (''Hoplitis'') – סוג גדול ונפוץ הקרוב לאוסמיה, גם הוא בעל מגוון גדול במיוחד של אסטרטגיות קינון.
* '''''[[Chelostoma]]'''''
* '''''[[Haetosmia]]''''' – סוג של דבורים קטנות המונה שלושה מינים בלבד, מתוכם שניים מיוצגים בישראל. הנקבות אוליגולקטיות על מינים שונים של [[עוקץ-עקרב]].
* '''''[[Heriades]]'''''
* '''''[[Hofferia]]'''''
* '''''[[Protosmia]]'''''
====סוגים ללא שיוך ברור====
בישראל קיימים גם הסוגים:
* '''''[[Ochreriades]]''''' – סוג של דבורים מוארכות מאוד המונה שני מינים בלבד, רק אחד מהם מיוצג בישראל. הנקבות אוליגולקטיות על צמחי משפחת ה[[שפתניים]], בייחוד [[גלונית]] מצויה ו[[בר-גביע]] חלק.
* '''''[[Pseudoheriades]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Ochreriades fasciatus male 3.jpg|'''''Ochreriades''' fasciatus'', זכר אוסף צוף מעוקץ-עקרב, שפלת יהודה
</gallery>
 
* '''''[[דבורת-עץ]]''''' (''Xylocopa''; כולל גם את תת-הסוג צלפונית, ''Proxylocopa'') – סוג של דבורים גדולות ונפוצות המקננות על-פי רוב בגזעי עצים או בקנים חלולים. בישראל 9 מינים.
* '''[[צרטינה]]''' (''Ceratina'') – דבורים קטנות בעלות ברק מתכתי, המקננות בגבעולים חלולים.
* '''''[[Exoneuridia]]''''' – דומות לצרטינה, נפוצות רק בצפון הארץ.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Xylocopa pubescens female 1.JPG|'''דבורת-עץ צהובה''' (''Xylocopa pubescens''), נקבה אוספת צוף מ[[ריחן (צמח)|ריחן]], תל אביב
|'''''[[Ammobates]]'''''||{{כ}} ''[[Ancyla]]'',{{כ}} ''[[Anthophora]]'',{{כ}} ''[[Tetraloniella]]'' (דבוריים)
|-
|'''''[[Ammobatoide‎Ammobatoide]]'''''||{{כ}} ''[[Melitturga]]'' (אנדרניים)
|-
|'''''[[Parammobatodes]]'''''||{{כ}} ''[[Camptopoeum]]'' (אנדרניים)
תמונה:Bee hovering near red flower.jpg|'''[[דבורת הדבש]]''' (''Apis mellifera''), פועלת משחרת על [[יטרופית]]
תמונה:Bombus99.JPG|'''[[בומבוס האדמה]]''' (''Bombus terrestris'') משחרת על [[מצליבים]]
תמונה:Bombus niveatus female 1.jpg|'''בומבוס החרמון''' (''Bombus niveatus''), נקבה אוספת צוף מ[[קדד]], החרמון
תמונה:Bombus argillaceus male 1.jpg|'''בומבוס ארך-ראש''' (''Bombus argillaceus''), זכר אוסף צוף מ[[מליסה|מליסה רפואית]], החרמון
תמונה:Anthophora on Asphodelus edit.jpg|'''מדרונית''', נקבה אוספת צוף מ[[עירית גדולה]], שפלת יהודה
תמונה:Eucera on Salvia 1.jpg|'''מחושית''' (''Eucera kullenbergi''), נקבה אוספת צוף ומאביקה [[מרווה]] ריחנית, שפלת יהודה
 
== לקריאה נוספת ==
* [[יהושע קוגלר]] (1989). על-משפחת הדבורים, מתוך '''החי והצומח של ארץ ישראל''', עורך [[עזריה אלון]], כרך 3 ("חרקים"), עמ' 371-351351–371.
{{ltr|
* Christopher O'Toole and Anthony Raw. (1991). ''Bees of the World''. Facts on File.
50

עריכות