נמרוד (פסל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לאגודת הציירים והפסלים |
||
שורה 39:
במאמר ב"[[הארץ]]" כתב [[חיים גמזו]], ידיד משפחתו של דנציגר, על הצגת הפסל בבניין תיאטרון "[[הבימה]]" ושיבח את מקוריותו וחדשנותו של דנציגר. על הפסל עצמו כתב גמזו כי "מתקבל הרושם כאילו צורת האבן 'התנתה' את צורתה השטוחה בחזה של הדמות. קשה להסכין עם נמרוד הצייד ואיש השדה והיער בעל חזה של שחפן. אולם, ההיוליות שבהבעה ובהופעה הכללית הנם עדות לכישרונו של האמן".{{הערה|חיים גמזו, "התערוכה הכללית ב'בית הבימה'", '''הארץ''', 2.5.1944, מופיע בתוך: '''ד"ר חיים גמזו: ביקורות אמנות''', מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006, עמ' 441.}}
בשנת [[1947]] הוצג הפסל (ביחד עם "[[שבזיה]]" ופסל בשם "מזבח") בתערוכה "תערוכת אמנים נבחרים ארץ-ישראליים" ב[[בית הנכות בצלאל]] בירושלים.{{הערה|ראו: תצלום באוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים}} בשנת [[1952]] הוצג הפסל בתערוכה של [[אגודת הציירים והפסלים]] במוזיאון תל אביב שנקראה "תערוכה ארצית של הציור והפיסול בישראל, למלאות 20 שנה ליסוד המוזיאון".{{הערה|ראו: '''תערוכה ארצית של הציור והפיסול בישראל''', אגודת הציירים והפסלים בישראל, תל אביב, 1952.}}
להצלחה מפתיעה זכה הפסל בקרב בני הדור הצעיר, בעת שהוצג בחלון ראווה של גלריה "ישראל", ב[[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]] בתל אביב. חוה מגנס, אחותו הבכורה של דנציגר, סיפרה על הפופולריות של הפסל בקרב צעירי העיר ותיארה את הנשים הצעירות, "אשר היו מצמידות את השפתיים אל הזכוכית ומנשקות דרכה את הפסל".{{הערה|נרי ליבנה, "אגדת דנציגר", '''הארץ''', 12.2.2002. אישור להצגתו בגלריה ניתן גם במאמר ב"[[הבוקר]]" מתאריך 24.9.1965.}}
| |||