ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עצמאות בהנהגות: לא המחזור, אלא אחד אחד. לא כולם התקבלו.
הרחבה
שורה 33:
הישיבה הוקמה בשנת [[ה'תרל"ז]] ([[1877]]) ב[[סלובודקה]], פרבר של [[קובנה]] שב[[ליטא]]. באמצע שנות העשרים של המאה ה-20 החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ה'תרפ"ד]] ([[1924]]) הוקם סניף של הישיבה ב[[חברון]] שב[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל המנדטורית]], שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] ([[1929]]) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה ל[[גאולה (שכונה)|שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. משם עברה הישיבה לשכונת [[גבעת מרדכי]], שם היא שוכנת עד היום.
 
במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו [[ישיבת חברון-גאולה]], [[ישיבת עטרת ישראל]] ו[[ישיבת כנסת הגדולה]] וישיבת חברון החדשה ("חברון-קריית ספר"). בכמה מקומות בארץ ישראל הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה. קבוצה אחרת של בוגרי ישיבת סלבודקה הקימו ישיבה נוספת ב[[בני ברק]] לאחר השואה, הקרויה אף היא [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]].
 
== היסטוריה ==
שורה 148:
* {{עולם התורה|ישיבת חברון כנסת ישראל - גבעת מרדכי|2946}}
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=59 ישיבת חברון - כנסת ישראל], באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג]
* [[שלמה טיקוצ'ינסקי]], [http://postiko.files.wordpress.com/2010/12/d7a9d79cd79ed794-d798d799d7a7d795d7a6d799d7a0d7a1d7a7d799-d794d7a2d7aad7a7d7aa-d794d799d7a9d799d791d794-d794d79cd799d798d790d799d7aa.pdf העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל 'חברון' ו'פוניבז"], מתוך '''ישיבות ובתי מדרשות''', ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
* {{הארץ|יאיר אטינגר|הוא פשוט חברונער לא פחות ולא יותר|1.1252976|29/03/2009}}
* {{מעריב|נח סביר|"ישיבת חברון" יוצאת למרחב ותוכל לאכסן אלף תלמיד|1962/06/10|00700}}