מפעל הביבליוגרפיה העברית – הבדלי גרסאות

'''מפעל הביבליוגרפיה העברית''' הוא גוף שיעודו עריכת [[ביבליוגרפיה]] של ה[[דפוס]] ה[[יהודי]].

המפעל רושם ומתאר כל הספרים שהודפסו באות עברית בלשון ה[[עברית]] [[שפות יהודיות|ובלשונות היהודים]] ([[יידיש]], [[לאדינו]], [[ערבית-יהודית]] וכו') למן ראשון [[אינקונבולה|ספרי הערש]] העבריים בשנת [[ה'רל"ה]] [[1475]] לערך, עד לשנת [[ה'תש"ך]] [[1960]]. [[מסד נתונים|מסד הנתונים]] הביבליוגרפי נבנה על בסיס אוספי [[הספרייה הלאומית]] ואוספים אחרים בארץ ובעולם.

הביבליוגרפיה מונה למעלה מ-115,000 רשומות ביבליוגרפיות ו-15,000 ביוגרפיות, והיא כוללת: [[ספר|ספרים]]ים, [[כתב עת|כתבי עת]] ודפים בודדים ([[אפמרה]]). כל פרסום נבדק על ידי עובדי המיזם, ותיאור הספרים רחב מאוד ומקיף יותר מאשר תאורם ב[[קטלוג]] הספרייה הלאומית וכולל, לדוגמה: [[הסכמה|הסכמות]] לספרים, הקדמות שחוברו על ידי מחברים אחרים וכדומה.

המייסדים הניחו שיידרשו שמונה עד עשר שנים להשלמת העבודה והניחו שהיא תכלול 13-1212–13 כרכים.{{הערה|מפעל הביבליוגרפיה העברית, עמ' [4]}}. למעשה העבודה לא הושלמה עד היום. בשנת [[1963]] הוציא המפעל חוברת לדוגמה בת 116 עמודים שהוכנה על ידי [[נפתלי בן מנחם]] וצוות העובדים במפעל, שכלל חמישה עובדים: ברוך מרדכי כהן{{הערה|ראהראו אודותיו ב-{{תדהר|10|3596|ברוך מרדכי כהן-סוסובר}}}} (עורך שותף במהדורה המוערת של האנציקלופדיה התלמודית [[פחד יצחק (אנציקלופדיה תלמודית)|פחד יצחק]]), [[יצחק יוסף כהן]] – מומחה בתולדות יהודי הונגריה, [[יהודה אריה קלוזנר]] וישראל אליעזר פולק, שעבד במפעל עד 1964. החוברת כללה את הערכים: אייבשיץ, יהונתן; אייזנשטיין, יהודה דוד; אלגאזי, נסים שלמה; ארחות צדיקים; ואריסטו.{{הערה|[[נפתלי בן מנחם]] (עורך), '''חוברת לדוגמה''', מפעל הביבליוגרפיה העברית, [ירושלים], תשכ"ג (1963). (116 עמודים). ([{{NNL|001001090}} פרטים] בקטלוג הספרייה הלאומית)}}

בשנת [[1964]] פורסמה חוברת לדוגמה נוספת שכללה אותם ערכים בתוספת הערך [[אחד העם]] ומבוא מאת [[גרשם שלום]].{{הערה|'''חוברת לדוגמה''', [[האוניברסיטה העברית]], [[מוסד ביאליק]], [[משרד החינוך|משרד החינוך והתרבות]] ומפעל הביבליוגרפיה העברית, [ירושלים], תשכ"ד (1964). (48 עמודים). ([{{NNL|001001096}} פרטים] בקטלוג הספרייה הלאומית)}} בקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות [[1965]] פרסם גרשם שלום דו"ח על פעילות המפעל ובו מסר שהמפעל עובד ברצינות מאז 1962 בצוות מלא ורשם כבר 35,000 כרטיסים כשמתוכם 10,000 הם עיולים ראשיים.{{הערה|1=Roger S. Horn. Creating a national bibliographic past}}.

משנת [[1991]] ניהל את המפעל [[יצחק יודלוב]]. ב-[[1994]] העריך יודלוב שקוטלגו כ-70% מן הספרים העבריים וכי בסופו של דבר יהיו בו 120,000 כותרים ובתוכם 14,000 ביוגרפיות ו-40,000 הסכמות.{{הערה|1=Roger S. Horn. Creating a national bibliographic past, p. 33}}.

* מועצת המערכת, שבין חבריה נמנו פרופ' [[בן ציון דינור]] – יו"ר, פרופ' [[אפרים אלימלך אורבך]], פרופ' [[שמואל הוגו ברגמן]], פרופ' [[יהושע ליבוביץ]], הרב [[יהודה ליב הכהן מימון]], פרופ' [[דב סדן]] ורבים אחרים.{{הערה|מפעל הביבליוגרפיה העברית, תשכ"ב}}. המועצה התכנסה לשתי ישיבות ובישיבות אלה התנהל דיון מפורט על עקרונות והיקף המפעל ועל קווי היסוד בבעיות רישום הספרים. הדיון התנהל על סמך שתי תוכניות מפורטות שהגישו אברהם יערי וד"ר מהלמן, שהציעו להרחיב את מסגרת מפעל הביבליוגרפיה ולהכליל בו את מירב הפרטים ההיסטוריים והביבליוגרפיים שבכל ספר. זאת לעומת הצעתו של [[שלמה שונמי]], לצמצם את המידע הביבליוגרפי המופיע בכל ספר, על מנת לגמור את המפעל תוך זמן קצוב.{{הערה|ג. שלום, הקדמה לחוברת לדוגמה, תשכ"ד}}.

* ועדת מערכת שבראשה עמד גרשם שלום. ועדת המערכת אחראית לפתירת בעיות שלא נפתרו במערכת: קביעת שאר כללי הרישום, פתרון בעיות שוטפות, פיקוח על העבודה השוטפת. ועדת המערכת התכנסה לעשרים ישיבות, בשנים 1963-19601960–1963.